אושה לנד

הפלא ופלא המחלה לא נגמרה
הפלא ופלא הנסיגה היתה מדומה
הפלא ופלא הצלחתי להדביק את שני הגברים שלי.

אז בילינו שלושתינו (פלוס חצי משפוחה שלי) בבית, אם לבלות בניקיונות וטישו'ז זה נקרא לבלות.
לפחות החדר שלנו נראה קצת פחות מג'ויף. נראה מתי נספיק ת'סלון.
ועוגת תפוחים טעימה נאפתה אז יש מה לנשנש.

מחר הוא גם בבית וזה נחמד כי גם ככה לא הייתי מוציאה את הקטנצ'יק במזג אויר הזה ולבלות איתו לבד יום שלם בבית הקטן שלנו זה די סיוט.

אבל הוא כל כך מצחיק! כל יום יש איזה טריק חדש :
נכנס לי למגרה מתחת לתנור, עושה "כן", "טובה", "נשיקה באויר" ומתחיל לדבר (ננה (בננה)שמצטרפת לאבא, אור, אממם (אוכל), אבבפ(טלפון) ועוד אימרות שפר).
מבין כמעט הכל. בעיקר "מחשב".יצא לי ילד גדז'קטיסט.

חשבתי על זה שאלו החודשים הקלים. הוא גדל וכביכול יש טיפל'ה יותר מרווח נשימה והשני טרם הפציע. באמת שלא רע לי למרות המחלה, העיפות וחוסר הבילויים.
והעיקר שאני מקבלת נישוקים וחיבוקים 😄