אושה לנד

אתמול לקראת ערב קיבלנו בייביסיטר בהפתעה. נתפסנו עם המכנסיים מופשלות.
לא, בעצם הדימוי הנכון הוא בגדים לא מתואמים.
אני רציתי מסיבה, הוא רצה בית קפה
אני רציתי פלורנטין, הוא רצה גלידה
אני רציתי סשן, הוא רצה סשן.

בשניה שיצאנו מהוריי שפת הגוף שלו השתנתה. הא הבהיר לי היטב שמתחילים.
לבית שלנו נכנסתי כבר על 4.
עומדת מולו ונבחנת. בגד בגד מושל מעליי עפ"י הוראתו.
"מעכשיו עד הבוקר, אלא אם כן יוצאים, את ערומה"
"לכי לשירותים. קחי את הזמן" באמצע נכנס פעמיים, לקחת משהו ולהודיע לי שאני לא יוצאת לבד. שאני מודיעה ומחכה לו.

מחכה ומחכה. הוא מגיע אלי ומכסה את עיניי. מוביל אותי בחשכה לסלון ומכופף אותי על השולחן הגדול.
רגליי המפוסקות נקשרות והידיים זוכות לרמז מה עתיד לבוא - אש.
במכונית הורה לי כיצד להניח את ידיי, בשעה שהוא מוציא מהחולצה את שדיי. הזזתי אותן. עתה הגיע הזמן להענש.
אני שומעת ומרגישה את שוט הזנבות. "את חושבת שאת יודעת מה הולך לקרות עכשיו?!"
מסתבר שלא. כאב חד מפלח את ישבני. קיין. עוד פעם ועוד פעם.
וספרתי עוד 20 עם הזנבות.

עדין עם כיסוי העיניים מובלת לריצפה ונשכבת על הגב. טיפות חמות מטפטפות עלי. מכסות אותי מקדימה ומאחור שוב ושוב.
חלקן חמות בוערות וחלקן מלטפות ומדגדגות.
הוא קם ואני שומעת קול מוזר. מנסה לנחש מה יש לו שם עד שמזהה.
אלו הכדורים שלראשונה נדחפים לתוכי. רק קולם המשקשק נשמע.
הפיטמות שלי נצבטות. הוא מושך את החוט המחבר בין המצבטים וזה כל כך כואב.
נוגע ובודק אותי "את כולך נוזלת" ומגמיר אותי עם האצבע שלו.
מושיב אותי כדי שאמצוץ לו והוא זה שנוזל.
מוצצאת, מלקקת, נדפקת בפה כמו שהרבה זמן לא. קשה בפוזיציה הזו.
הוא מוריד את כיסוי העיניים ומראה מרהיב נגלה לי.
כל הסלון מלא בנרות בוערים ואני כולי מלאה בשעווה יפיפיה וריחנית.
שיא הרומנטיקה.

הוא מתחיל לנקות אותי מפתיתי הנרות ושולח אותי למקלחת.
כשאני מסיימת להתנקות הוא עומד בפתח, מחכה לי בקוצר רוח שאסיים להתנגב וקושר את צוארי בחבל.
מוביל אותי איתו על 4 לחדר. גם החדר כולו מואר באור נרות. הרומנטיקה בעיצומה.
מסדר לי מקום למרגלותיו, מול המחשב.
מתחיל להפעיל את הסרט שהביא לי אתמול הבוס. בחורה מסושנת ברחבי העיר. פומביות במיטבה.

משחק איתי עוד ועוד. הכדורים בתוכי. שוטים מצליפים.
מורה לי להביא לו בירה מהמקרר. אחרי כמה דקות הוא שופך אותה על השטיח.
תודה לאל! אוי לי אם זו היתה אשמתי.
מעמיד אותי ואוזק אותי לדלת. השוט מצליף בשדיי.
אבל אחרי כל זה אני לא מצליחה עדין להגמיר אותו.
אחר כך הוא יגיד לי שזה בסדר גמור. "הפעם הזאת זה היה הכל סביבך".
במיטה הוא מגמיר אותי שוב ושוב - אם בזיון ואם באצבע.
הוא יגמור רק אחר כך שאני מעליו.

שוכבת עירומה, האורגזמות זה עתה תמו והוא מלטף. "אני אוהב אותך כלבה חרמנית שלי".
העיניים שלי מוצפות בדמעות.
לבכות זה בסדר. הוא מרשה. לצחוק לא.
אני צוחקת תוך כדי לפעמים. צחוק של הנאה, לא של התרסה. זה לא מוצא חן בעיניו. אני אעבוד על זה.

מה עושים עכשיו? טוסטים, "חברים" ו? גלידה.
זה מה שהוא רצה. "את עצובה"?
"מה אני ילדה קטנה"? לא עצובה. איך אפשר להיות עצובה עם כזה בעל?