אושה לנד

כשחזר מחו"ל הוא חיכה שנהיה לבד. "רק לך אני יכול להראות את זה"
פרם את כפתורי חולצתו והראה לי את חזהו. מודה שהובכתי. קשרו אותו ועשו לו שעווה אבל מה שהכי רצה לספר לי היה יותר מיילדומי באופיו :
באיטליה,במסגרת זה שהוא אוהב להתבונן באנשים ולדבר הווא פגש איזה זוג בבר שלקח אותו למועדון סאדו.
הוא התחיל לתאר לי בהתלהבות את כל מה שהלך שם. איזה סשן מדהים ושהוא עצמו השתתף בו!
איזו שליטה אדירה היתה לגבר, איך השפיל והזנה והכאיב לאישה ואיך הוא גם השתתף והכל בתיאורים צבעוניים שהשאירו אותי בפה פעור.
אני כבר כמה שנים בתחום. מאד אוהבת לצפות בסשנים פומביים אבל לא ראיתי הרבה מיניים טובים ובטח שלא כאלו.
הוא, הלא פעיל בארץ, עוד מהתחלה שסיפרתי לו על הכלוב ועל המסיבות - זלזל - זה לא כמו בחו"ל...
הוא בקטע של בונדאג'. "אין בארץ כאלו אינסטרומנטים... זה לא רמה" הראתי לו תמונות באלבומים של בונדאג' - כמה יפות הן (בתור חבר לא רשום לא יכל לצפות באלבומים).
עתה שהיה בחו"ל יכל להפליג בתיאורים חיים על מה שעבר עליו , מה ראה ומה עשה והכל תפור כאילו במידה לאוזניי.
"איזה מקום! צילמתי להראתי לאישתי" נו??? באמת??? לאשתו? זו שלא נותנת לו לזוז מטר? שפוחדת פחד מוות שהוא בוגד בה? זו שהוא לא מוכן להביא אותה אלינו לקפה פן יפלט לנו משהו על בדסמ? פתאם הוא מסשן/מזדיין בחול ומספר לה?! איך אומרים הילדים שלי: נו באמת!

חוזרת הביתה ומספרת לבעלי עם עיניים נוצצות. והוא לא תמים כמוני: "מענין מאד איך לו קורים דברים שכאלו? במיקרה היה באיזה פאב, במיקרה פגש מישהי, במיקרה לקחה אותו למועדון..."
במחשבה שניה זה נשמע מופרך לחלוטין. הוא אוהב לצייר במילים יפות. מן הסתם עשה זאת גם כאן. מה אמת ומה לא אינני יודעת. הגיוני שהרבה מזה ובכדי להראות שלו יש גם סיפורים, לא רק לי... אבל זרמתי... סיפורים תמיד נחמד לשמוע. גם לי היה, בקטנה. אירחתי לא מזמן בביתי כמה חבר'ה. מאד מאד מאד נהנתי. הכל היה ממש בקטנה אבל אמיתי וזה מה שחשוב לי.
סיפרתי לו מה עשו אצלנו. מה עשה לי בעלי וסיפרתי לו על ונוס.

מישלא מכיר ויודע ונוס הוא אחד החברים האהובים עלי ופעם, לפני שנים רבות, באישורו של בעלי שלט עלי קצת מנטאלית וירטואלית א-מינית. (אני יודעת שזה לא ברור. מוכנה לספק הסבר פשוט בדמות לינק, כמו שנתתי לאותו סמנכ"ל). משהו בו נדלק. לטוב או לרע והוא ניסה להציע לי הצעה.
לא יכולה להישבע על תוכנה. הייתי מבוהלת מידי והיא לא היתה הכי ברורה אבל היתה זו הצעת שליטה, בי על ידו.
עניתי לו מה שאני עונה לכל הגברים שפונים אלי: "דבר עם בעלי"
כאן נסתם הגולל על הענין מן הסתם.
אני מניחה שראה בזה כסירוב וטוב שכך.
וכי למה?

מודה שנבהלתי קצת, שנרתעתי קצת.
כל הדיבורים והפלרטוטים עד עכשיו היו משחק עבורי.
הרגשתי בטוחה כי הם לא היו מפורשים ובשום אופן לא כללו מגע.
אני כנראה זקוקה לחיזוקים האלו מידי פעם כי אני ממש לא מסוג הנשים שמתחילים איתן ברחוב או במסיבה...
זה גרם לי להרגיש טוב והיות ובעלי היה בסוד הענין לא חשתי שום קונפליקט.
דבר נוסף - ידעתי שאני בחיים אבל בחיים לא לא אסכן ואהרוס את הזוגיות המדהימה שיש לי!
הענין הזה רק הוכיח לי שוב שיש זוגות אחרים. שלא כולם פתוחים ובטוחים כמונו.
האהבה שלי אליו ולתא המשפחתי שלי היא מעל לכל.
ובנוסף לכל זה -
לא נמשכתי אליו...

לא פחדתי להתפתות. לא פינטזתי על המגע שלו.
רק נהנתי מתשומת הלב.
ומיחסי העבודה הטובים.

עברו להן כמה ימים. הוא הודיע שהוא עוזב ושוב 180 מעלות...: