סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 11 שנים. 3 במרץ 2013 בשעה 19:52

באביב 2006 (מחזור 2006 שולת!!1) מצא בעלי לאחר חיפוש קצר ברשת את האתר השחור הזה עבורי כי התחלתי להטריד אותו מינית בעקבות פנפיקשין אקספיילי בדס"מי (אתם לא באמת רוצים לדעת...). לאחר זמן מועט הבנתי שהמקום המתאים לאקסביציוניסטית דה-לה שמטע שכמותי הוא הבלוג. פירטתי בפירוט פרטני את חיי המין הקינקיים שלנו וקינחתי בביכיונים וקיטורים על העדר קינק מספק. קיבלתי מלא החופן צומי מגברים שהתגרו והציעו את עצמם במקום הבעל הבלתי מספיק סוטה שלי ומנשים שהתגרו והציעו לי להתעודד ולהסתפק בבעל המספיק סוטה שלי.

 

בחורף 2007 זכיתי להכיר כמה מאושיות הכלוב ולהרגיש לראשונה בחיי "מקובלת". הקפתי את עצמי במעניקי צומי והקמתי את "הרפת" – חדר צ'טי בעל חשיבות אינפנטילית עליונה. במשך חודשים קצרים אירחתי והתארחתי במפגשים, קומזיצים, ימי הולדת ועצמאות שזכורים לי כ"אביב נעוריי".

 

לקראת קיץ 2007 הובהר לי באמצעות המדיה הכלובית שהתסמינים במשונים שביטלתי בהינף יד מצביעים מעל לכל ספק כי הייני מטומטמת ואה.. כן... בהריון. זכיתי ברגע הקשה של חיי לשרשור "החזקת אצבעות" מרגש מהמלכה הבלתי מעורערת של הכלוב – הוד מעלתה לירז. השרשור הנודע לשימצה ולגיחוך "הרפת כועסת" היווה עבורי אאוטלט לתסכולי הפקאצה מהעבודה והורמוני ההריון הבעייתי.

 

בחורף 2008 אל הכלוב רצתי הישר ממחלקת יולדות כדי לדווח כי נולד הנושי הראשון.

 

בלילה קייצי בשנת 2009 יושבי הצ'ט הכלובי הם אלו שבידרו והבהירו לי שכדאי לטוס לחדר לידה כי הצירים לא יעלמו מעצמם.

 

בסתיו 2011 הבלוג היה הכלי בו השתמשתי כדי לשפוך את כל הגועל החוצה וכביכול לטהר את שמי.

במשך השנים אגרתי חברים שבעזרת נקודת המוצא הוירטואלית הקשר איתם עמוק ואישי יותר.

 

חורף 2013 –

אני עדין פה, עדין נשואה (לגבר קינקי, סוטה עד מאד ומספק עד מאד מאד), אמא לשני דומים קטנים, כותבת פחות, נקראת עוד פחות, כבר לא מוקפת ברפתנים ומעניקי צומי ובכל זאת – כאן.

מעלעלת בבלוגים נבחרים, מרפרפת בדיונים שחוקים יותר ופחות, מדלגת מעל קשקושי הצ'ק,

מציצה בתמונות ספק מגרות, מיודעת בפרסומי מסיבות ומפנטזת בפתטיות על אז –

שהכל היה חדש, טרי ומסעיר,

שלמדתי בזכות הכלוב על מהות המיניות שלי ובכלל,

שהתודעתי לאהבת הכתיבה ורדיפת הצומי.

מודה לכל מכיריי, מוקיריי ואלוהי הכלוב – שהנני כאן- נשואה באושר (גם בדס"מי), למרות ובזכות כל התחזיות. בנוסף לגלישה באתרי חתונות-נשואים טריים-הורים לתינוקות-פעוטות-ילדים-בורגנים משעממים ומשועממים – אני גולשת גם כאן בתור סוטה מהמניין.

הניק במקום המופלא הזה מהווה הוכחה כי יש בי גם מעבר לנראה לעין ולמשכנתא.

 

תודה.

האדון הלבן​(שולט) - אחד הזוגות שאני מאד מעריך ושמח שנפל בחלקי להכירכם
עוד שנים רבות של אושר
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - אמן ואמן!

תודה!
לפני 11 שנים
למדתי מחברה שלי - הכתיבה שלך נעשית טובה יותר. ומודעות עצמית מפותחת תמיד היתה לך - אל תשכחי לכלול גם את זה בספירת המלאי...
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - תודה רבה לך! זו מחמאה אדירה.
לפני 11 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - אני חושבת שהיית הבלוג הראשון שלי :)
והיית כזו קבלת פנים מחממת, מהממת ונעימה.
עד היום בעצם.

אוף, הפוסט הזה עושה לי געגועים אלייך }{
לפני 11 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - וגם- אני פנויה ברביעי אחרי 21:30!!!
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - 9 וחצי אני כבר רגל אחת במיטה
מתי יש לך זמן בשבילי מוקדם יותר? (אפילו שישי בבוקר)
לפני 11 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - בשישי הזה אנחנו בחתונה.
מה עם רביעי בבוקר?
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - אני עובדת בבקרים
לפני 11 שנים
Ray OfLight - גדול....נכנסתי לפה אחרי בערך 5-6 שנים אם לא יותר....
ממש גרמת לי להרגיש זקנה עכשיו :) אבל העלאת זכרונות לא רעים... :-)
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - הווווווווווווו שלום לך!
לפני 11 שנים
SPENKY{שייכת} - הרפת שולטתתתתתתתתת
ואת חייבת ללכתוב
מתגעגעת קצת גם לימים האלה- אבל רק קצת כי היום אני מאושרת יותר
לפני 11 שנים
SPENKY{שייכת} - וגם... את היית זו שהגרמה לי להבין שאפשר לקבל הכל... בדסמ וגם זוגיות וגם משפחה וגם אהבה גדולה
תודה
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - בודאי שאפשר ואני כל כך שמחה שאת מאושרת!

בחיי שהייתי מנסה להחזיר עטרה ליושנה אבל זה לא מסתדר.
איפה איפה המפגשים של פעם? אני בטוחה שגם היום יש אבל לא של חברים שלנו.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י