בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 10 שנים. 6 ביולי 2013 בשעה 17:40

חלק מתהליך ההתבגרות הינו להתרגל לשיגרה. לא להריץ בראש תסריטים דרמטיים. לא לחיות בתחושה תמידית של פספוס.

החיים האמיתיים והטובים הם לונה פארק ללא רכבת הרים.

אחותי ואני מאד שונות פיסית ונפשית. היא מעולם לא ידעה לדחות סיפוקים.

אולי בעלי לא יסכים איתי אבל לי נראה שחיים של המתנה מתאימים לי. יש משהו בציפיה ובתכנון של אירוע שממלא אותי באנרגות.

8 חודשים חיכיתי לחתונה.

9 חודשים כפול 2 חיכיתי ללידות.

שנתיים וחצי אני ממתינה לדירה החדשה. זה פרק זמן ארוך נורא אבל ה-HOLD הזה מספק אותי.

אף פעם לא הצטיינתי בערבוב נושאים. כאישה וכאדמין אני לא רעה במולטיטאסקינג אבל רגשית אני פנויה לדבר עוקב דבר.

חייבת סדר, לו"ז ברור. רק כך הפרפרים בבטן נרגעים.

 

הנקודה היא שבימים אלו מה שמעסיק אותי זה :

1. רגשית - דירה

2. פיזית - ילדים

3. מנטלית - עבודה.

השילוש הקדוש של השיגרה.

חיי חברה כמעט ולא קיימים.

חיי ישות בתדירות שהבעל מקטר עליה.

חיי הסוטה שבי מכורבלים לכדור וממתינים בפינה.

 

כשהלחץ גבר ומצאתי עצמי תשושה פיזית ונפשית גרר אותי אישי בחמישי שעבר לשתות קצת בירה.

8% אלכוהול עשו את העבודה ומצאתי את עצמי מזוינת על שולחן פינת האוכל.

עוד יום עובר ועוד אחד

ושוב סקס מדהים ועוד אחד

ובחמישי רוב ארסנל מגירת ההפתעות יצא החוצה.

ניקשרתי בחבל לשולחן ולארונות המטבח

עיניי כוסו

התחתונים נקרעו ממני

הפלאג הוכנס לי לתחת

המצבטים צבטו את פיטמותיי

שלושת השוטים הרעיפו עלי מהלומות

ושלושת החורים התמלאו.

 

פנפיקשיין אקספיילי בדסמי סלאשי במקומו מונח.

פנפיקשיין SUITS בדס"מי סלאשי עושה את העבודה.

Fuck me Harvey Specter while Mike Ross sitting naked on the floor wearing a collar

אבל אני סוטה...

 

ה-ל-ל-ו-י-ה-! יש בייביסיטר!

לבושה בשימלה כתומה מרוצ'רצ'ת לכל אורכה שמתחתיה לנג'ריי אדום, מלווה באיש שלי למסיבה המיוחלת.

KISS KISS למ שמגיע לה, בשורות טובות מחממות את הלב, אכזבה מהעדר אהובים שכל כך ציפיתי לראותם

אבל מוסיקה משגעת, מלא אנשים יפים והידיים של הגבר שלי מפצות על הכל.

 

אני יודעת שאני Shameless slut

זה לא חדש. רק תן לי הזדמנות להוציא החוצה את השרמוטה הפנימית ואני מאושרת.

איפה שלא תדחוף את האצבעות שלך אני אשמח.

איפה שלא תספינק, תסובב, תמשוך, תכאיב, תצביט אותי מול קהל קיים או מדומה ואני אעלוז.

וארטיב ואנענע ואציית ואציג לראווה.

כן... כן... אני אמא לשניים, מזכירה-מנהלת משרד-רכזת רווחה-סמנכ"ל כספים, אישה נשואה ומהוגנת שאוהבת שאדונה חושף, מענג ומכאיב לה במקומות אפלים מול עיניהם של זרים.

תחפיץ אותי מינית ואני מאושרת.

 

במקומות פתוחים יותר השרמוטה הפנימית נחבאת אל הכלים.

התחתונים והחזיים האדומים מוצגים כשלל על הדש-בורד.

רק השימלה הדקה לגופי. הרוכסן פתוח מעט וחושף שדיים חבולות.

צועדת על פי הוראותו לרכוש לנו ביגל'ה חם. לקוחות גבריים במקום, אור חזק בוקע מהדוכן וניידת משטרה מאחוריי.

הרבה יותר קל לי להיות מסושנת מול זוג מזדיין (במובן הטוב של המילה) במבוך.

המשימה בוצעה בהצלחה, שלא יהיה לכם ספק.

גם הגבולות שלי נמתחים, לא רק שלו.

אני מאמינה שהריגושים הללו נחוצים לנו.

נחוצים לצלוח את השיגרה.

 

דיווה​(מתחלפת) - אילו הקירות יכלו לדבר:) יודעת מה טוב שלא.. היה כיף לראותכם
לפני 10 שנים
אושה{אוש} - למה לא? שיצעקו. אני צעקתי :-)
היה מעולה! תודה }{
לפני 10 שנים
מתנערת - חיפשתי את הדרקון.:))
טוב לשמוע אותך כך.
טוב שאוש זוכר איך להחזיר את אושה.
תתחדשו על הדירה ועל העמקת התובנות.
עוד שנה שנתיים (פלוס, פלוס) הילדים עושים כבר בייביסיטר על עצמם
ואתם תוכלו לשוב ולשנות קצת את יחסי הכוחות.

הבייגלה היה טעים יותר מהרגיל?:)))
לפני 10 שנים
אושה{אוש} - הדרקון במכנסיים של אוש.
תודה תודה!

אכלתי ממנו בבוקר בעבודה ונזכרתי :-)
לפני 10 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - כל כך שמחה לשמוע שנהניתם :)

היה כיף לראות אותך!
}{
לפני 10 שנים
אושה{אוש} - גם לי!
לפני 10 שנים
SPENKY{שייכת} - כיף לקרוא אותך ככה (כיף לקרוא אותך בכלל אגב, למה את לא כותבת?)
היום יום יכול תמיד להעמיס ולהקשות על המיניות... אבל חשוב לשבור את השגרה
אוהבת לקרוא שאת מזוינת כמו שאת אוהבת
נשיקות
לפני 10 שנים
אושה{אוש} - לא כתבתי כי (אני אגיד לך בפייסבוק)
ותודה!
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י