כלבה מפונקת אני.
כלבה מפונקת ולא מחונכת.
תמיד רוצה עוד. והדגש הפעם הוא על ה"רוצה" ולא על ה"עוד"
אני משכתי אותו לכל הבדס"מ הזה. רציתי להיות נשלטת אבל כשהוא באמת שולט לוקח לי זמן לקלוט את זה.
זה קל כשדורש מה שאני רוצה. כשמכאיב, כשמענג, שקושר, שמצליף.
זה קשה כשלא עושה זאת.
מי אמר שהחיים צריכים להיות קלים?
אני יושבת פה עירומה מול המחשב, עדין הPET שלו. :-), אחרי סשן לא מתוכנן (לא שבדרך כלל הוא מתוכנן אצלנו... הרבה פעמים העניינים "מדרדרים" לכך) ואני חושבת.
חושבת על קבלת מרות.
הוא רצה לזיין ואני רציתי ... - זה לא משנה מה אני רציתי!
רציתי שליטה וזה מה שקיבלתי. מתי אקלוט שזה הדבר האמיתי?
הוא מחליט איך, כמה ולמה.
הוא העניש אותי כפי שהוא רצה. לא כפי שאני רציתי.
לא במכות. אלא בגרימת עונג לו.
רצה שאהיה מעליו - כמו שהוא אוהב. קשה לי.
הושיב אותי על הריצפה ודרש שהענג אותו עם השדיים שלי. קשה לי.
יותר מידי קשה לי. קשה לי שאני לא מקבלת מה שאני רוצה.
אז העניש - כמו שהוא רצה.
הורה לי להיות מעליו. לזיין אותו ורדה בי, העליב אותי. "ככה מזיינת בחורה בתולה בת 16"
"תתחילי להזיז את עצמך!" "את ראית מספיק זין בחיים שלך בשביל שתדעי מה עושים" ואני מנסה בכל הכח. קשה לי.
רוצה לרצות אותו. לא רוצה שימנע ממני סקס למשך שבוע אם הוא לא יגמור.
הוא גמר.
הוא לאט לאט מעביר לי סידרת חינוך.
ואני חושבת שאני שלו. כולי.
אוהבת כל כך.
כלבה מפונקת שכמותי.
לפני 17 שנים. 12 ביולי 2006 בשעה 18:53
