אושה לנד

כלבה בוגדנית. זה מה שאני.
הוא גילה. הכל.
הוא פה לידי, כבר אין שום סודות.
אני עשיתי טעויות, כל כך הרבה.
ואתן אמרתן לי - כולכן!
אמרתן שהוא מקסים, ושאני ברת מזל.
אבל אני מטומטמת, ורעה וכלבה בוגדנית.

כשנכנסתי לראשונה לכלוב אמרו לי, בעיקר גברים שאין מנוס מבגידה.
שאם הוא לא רוצה, אם הוא ונילי אז לא תהיה לי ברירה.
ואני ניסיתי להסביר - הוא וניל עם פצפוצים....
הוא אוהב אותי, ואני אותו ואנחנו מאושרים ובגידה זה לא בשבילינו.
ואני ניסיתי, באמת ניסיתי להישאר על דרך הישר. אבל חטאתי והוא גילה הכל.
גילה שצוטטתי, עם....( אתה יודע מי אתה), גילה על הטלפון, על הסישון במסנג'ר
גילה שעשיתי לו טיזינג, שאוננתי לקריאת מילותיו.
ועכשיו אני מרגישה בושה כל כך גדולה.
הוא לא סתם היה בדיכאון. לא סתם צחק צחוק של אדם מיואש...
האינסטינקטים הראשונים שלי היו נכונים. הוא גילה. הכל.

ומה עכשיו? דיברנו, בכינו.
הוא חכם יותר ממני, הוא טוב יותר ממני. לא רוצה לאבד אותי.
בגלל זה מסכים לסשן איתי, בגלל זה מסכים לסלוח לי.
לא מגיע לי אחד כמוהו. כנראה הייתי מלאך בגלגול הקודם...
אבל עכשיו אני שטן.
לא יכולה להבטיח לא לדבר עם אותו בחור. זה עושה לי טוב. אבל אין יותר סשנים, אין יותר טלפונים.
חייבת לרכוש את האמון של אוש בחזרה.
בבקשה סלח לי!!!!