אושה לנד

הגעתי לתובנה חדשה. אני למעשה מפנטזת על דום קוצ'ר
מישהו דומיננטי וחכם. מישהו רגיש ובעל סימפטיה.
מישהו שיכול לארגן לי את החיים...

דום שידחוף אותי למקסימום. למצות את עצמי בתחום המקצועי והחברתי.
מישהו שיתן לי טיפים איך לנהל את חיי, אך יניח את הבחירה בידיי.
מישהו שיתן לי בעיטה בתחת ויכריח אותי לדבר כבר עם הבוס שלי.
מישהו שיעזור לי להתגבר על פחדים ויכריח אותי, גם ע"י מניפולטיביות - לנהוג.

מישהו שיגשים לי את הפנטזיות שלא ידעתי שיש לי.
שיזום, שילמד, שיחנך, שיאלף.
שידחוף אותי להצטיין. שישרה עלי ביטחון.
שיביא רעינות וצעצועים חדשים.
שירטיב אותי כל כך.

הקוצ'ר דום מזכיר את הדדידום.
בהחלט יש בי צד מתילד, מתחנחן שמסרב לקחת אחריות ולהתבגר.
אוהבת להרגיש טיפשה. שאומרים לי מה לעשות. שמתיחסים אלי בזלזול, כילדה קטנה ומפונקת שצריך לדאוג לה והיא לא יודעת כלום מהחיים שלה - אבל רק שמאחורי זה מסתתרים כבוד, הערכה ואהבה.
רק משחק. לא זילזול אמיתי.
טיפשה כשם גנאי שמרטיב ולא שמקפיץ לי את הפיוזים.

אוש בבית אחראי לכל האספקט הפיננסי.
הוצאות והכנסות, ביטוחים, פנסיות, קרנות השתלמות רק מהמחשבה על זה אני מתבלבלת.
שונאת להתעסק בזה.
סומכת עליו בעיניים עצומות.
אין לי בעיה להתנהג כילדה קטנה וטיפשה שלא אחראית לגורלה.

דום קוצ'ר. קוצ'ר דום.
זה לא הוגן לצפות ממישהו לזה. זה לא ראלי ולכן זו רק פנטזיה.