אני לא מכירה את עצמי ככה. לא אוהבת את עצמי ככה אבל כל כך אוהבת אותו
חוויה חדשה. אנשים חדשים.
בייביסיטר בהפתעה והוא הציע שבמקום לפקוד את המקום המוכר ננסה משהו אחר. הרי זה מה שרצינו. לחוות בקטנה, בלי מחויבות כספית או אחרת. לטבול את האצבעות במים הקרים ואני זורמת.
זורמת לזנוח את המקום הבטוח, את העוגן הבדסמי, את החברים המוכרים, את הלבוש הפטשיסטי השחור.
בשמלה תכלת קלילה אני נשית ואטרקטיבית, למרות הבור השחור שהייתי בו השבוע גם בגלל המראה שלי.
מגיעים לבית של זרים, באיחור האופייני לקהילה אבל אנחנו בקהילה אחרת. פה כנראה מדייקים.
כעשרים איש עסוקים במשחק חברה שאמור להכין את האווירה לסקס חופשי.
העיניים שלי משוטטות ובוחנות.
הדבר הראשון שאני שמה לב אליו שאני הכי שמנה בחדר (אבל לא הכי פחות אטרקטיבית או מבוגרת).
הדבר השני הוא שאין פה אף גבר שעושה לי את זה.
לא שציפיתי. למרות המראה שלי אני סופר בררנית ונדיר שנמשכת, בעיקר שמדובר בגברים בני 40-50.
לא ציפיתי להימשך אבל ציפיתי להכיר. זו היתה המטרה שלי - להכיר כי כשאני מכירה אני גם נמשכת.
ניסיתי לתדלק. 2 וודקה ראשן אבל כלום. נותרתי סאחית.
התיישבנו במעגל והמשחקים המשיכו. ישובה על הפוף, מוגבהת מכולם ורגלים עם העקבים פרוסות קדימה. בעלי מצד אחד, חבר אחד ויחיד שהכרנו מראש בצד השני ואני בוהה ומגחכת בעצבנות. למזלי הבקבוק לא הצביע לכיווני.
משחקי חברה סקסיים לא זרים לי. הם כלי נהדר בקבוצה חדשה. במפגשים בדסמים רבים בעבר שיחקנו כדי לשבור את הקרח אבל תמיד תהיתי איך זה שהגברים תמיד נותרים לבושים. גם בפליי רציני יותר, אלא אם כן יש סשן פמדום, הגברים כמעט תמיד לא מורידים אף פריט לבוש וכאן-
לאחר ארבע וחצי דקות שלנו במקום, במהלך משימת 2 ספאנקים (בכל זאת ונילים...) כבר התפשט לי גבר בטבעיות מול העיניים. והעולם שותק.
משימה אחת לאחר מכן והם כבר ארבעה גברים המתקרבים לגיל העמידה עומדים זקופים וזקורים, עירומים וחלקים (למה כל כך חלקים?!) ונמצצים לעיני כל.
קשה להגיד שהייתי בשוק. מה נולדתי אתמול? היה לי קשה? היה לי מוזר?
היה לי מביך ולא סקסי בעיקר.
לא אוהבת עירום אין יור פייס. בטח שלא גברי. הכי רחוק מפנטזיית המיילדום השכיחה שלי.
הפסקה. הרבה יוצאים החוצה.
אני יוצאת והרבה עלו כבר למעלה.
אני לבושה. וקצת מאובנת.
נטולת שמחת חיים, פתיחות וחברותיות שכל כך מאפיינת אותי במצבים חברתיים, בטח ובטח לאחר 2 וודקה ראשן.
טוב שיש עם מי לדבר. החבר אז אנחנו לא לבד.
אבל באמת רציתי לדבר ולהכיר ולא הצלחתי מלבד עם אחת המארחות.
עולים למעלה ומבחר גופות עירומות וגונחות נגלות לנו. מתמזמזים קלות אבל הקונדום בתיק למטה.
ירדנו ולקחנו הפסקה.
אני צריכה לנשום קצת. לדבר קצת. להתחבר קצת.
היה לי קשה.
אני כן רוצה להתערבב אבל חסר לי:
1. הכרות
2. משיכה
3 והפלא ופלא - בדס"מ (או לפחות פטיש).
אני באה מעולם אחר. הבדסמ הוא הפורפליי שלי. המקום הבטוח.
הבאנו איתנו טיפה פריטים אבל היה ברור שזה לא המקום הנכון עבורם.
חסר לי הטיזינג, הסקסיות.
ישר בום סקס לפנים לא עושה לי את זה.
לא עושה לי את זה בבית לבד ולא במסיבת חילופים.
זה לא ארוטי מבחינתי
אבל זה מאד ארוטי מבחינתו.
אוש היה שם בחוויה.
פתאם הבנתי איך הוא הרגיש אז לפני 12 שנה שגררתי אותו לדאנגן ביפו.
לא שזה עשה לי רע. לא שעשיתי משהו שלא רציתי. לא שלא אעשה את זה שוב אבל צריכה לעכל את החוויה ולדייק את הרצונות שלי.
והוא פרח. היה יותר חברותי ממני. נינוח. שמח. חרמן.
ולראות אותו ככה עושה לי את זה.
עלינו שוב למעלה לחפש מזרון.
האחרון שנותר היה רטוב אז הפכו לנו אותו. מצאתי את עצמי עירומה לחלוטין ומזדיינת בחדר מלא אנשים עירומים ומזדיינים.
הייתי עם הבעל שלי. במקום הבטוח שלי אז נהנתי , במיוחד שהונחו עלי מצבטים והזליגו טיפת בדסמ לים הוניל.
איך שגמר התלבשתי במהרה.
לא הרגשתי רע רק לא במקום שלי.
לא עם החברים שלי. לא עם הבדסמ שלי. לא עם החוזקות שלי.
דג מחוץ למים.
ואני כן רוצה.
רוצה להתערבב.
רוצה לנשק שפתיים אחרות.
להרגיש זין אחר בתוכי.
רוצה בליל ידיים ואיברים בקרבתי.
אבל רוצה עם אנשים שאני רוצה.
יש בי כל כך הרבה תשוקה חבויה.
ואני משתוקקת שתתפרץ החוצה.
הזוגיות שלנו בטוחה.
הוא מאד רוצה. הוא שם.
רוצה להיות שם איתו.