הכרתי כמה אנשים מוזרים והזויים בחיי. לא הרבה אבל מספיק.
עם הגברים שבהם הכי קשה לי.
הפעולות שלהם, אלה שסיימו הכל היו לי לא ברורות. לא הוגנות. פוגעות.
לא תמיד הרקע הוא רומנטי
לפעמים הקשר הוא שולי לחלוטין
ולפעמים , הפעם, הוא מיוחד, עבורי.
תחושות חדשות וישנות צפות. זכרונות הזויים מדמויות ומצבים הזויים עולים.
פעם כתבתי ופרקתי כאן הכל כי זה היה הבית והוא היה חיצוני.
היום זה לא רלוונטי.
לא המקום, לא הוא ולא הפריקה.
קל לראות בזה שמנגד הזוי
רק כי לא מבינים את מניעיו, רק כי לא מסכימים עם רצונותיו
אבל אלו שעליהם אני מדברת הם יחידי סגולה, לא כאחד האדם, שרוטים אמיתיים.
הפעם אני הייתי עדה לטירוף. לעיתים שותפה. לא רוצה להכות על חטא אבל מודה שהכתובת היתה על הקיר.
הכל במודע וגלוי וברור . אני בחרתי לשים את עצמי במקום הגרוע הזה. אין אשמים.
הוא מי שהוא ועדיף שיהיה כזה רחוק ממני.
