ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 7:49

הלכתי לישון מדוכאת וקמתי מדוכאת.
הכל ביחד מתערבב לי – העבודה, חיפוש העבודה, המחזור, ההריון שלא מגיע, הסשן שחסר וכל הביכיונים הרגילים שלי.
אז אחרי שבכיתי אתמול לכולם בצ'ט בכיתי עוד איתו אתמול בלילה.
לפעמים אני כל כך חסרת טאקט אבל שמחה שישבנו את ההדורים, שלפחות הוא הלך לישון שמח וטוב לבב.
ואני הלכתי לישון עם מועקה גדולה בלב.
"את כבר ילדה גדולה, את צריכה לבחור"
נתן לי בום בלב.
אני הרי כבר בחרתי. בחרתי שאני רוצה רק אותו, בלי בגידות, בלי גירושים.
כבר השטויות של מנטאלי שמנטאלי מאחורי, בדס"מ "אמיתי" לא בבית סיפרנו ואני עוברת תהליך התפקחות.
אבל יש דברים שאני עדין משתוקקת להם.

רוצה לחוות עם אחרים, רוצה לחוות פומביות.
רוצה סשן אחת לשבוע.

סשן בשבוע היה הנוהל... אבל לא עוד. זה יכול לקחת זמן, שבועיים, שלושה או יותר.
אז יקח. אין לי ברירה. אני הרי לא רוצה שהוא יסשן אותי לא מרצונו החופשי.
אז אני אחכה.

דיברנו גם על הדברים האחרים אבל אני עייפה מלחשוב על זה.

כל כך בבאסה שרואה רק שחורות כרגע.
יש תיקווה לעתיד. אמר לי משהו אחד שמאד שימח אותי אך הרבה דברים נותרו ללא מענה.

"אם אסשן אותך בפומבי עם בגדים, לא תירצי אחר כך בלי?" בודאי שארצה. אבל עדיף לי עם מאשר ככל לא.
"אם אסשן אותך לא במועדון אלא מול קומץ אנשים?" ברורררררררר זה יהיה הכי מעולה!
רואה את עצמנו עוד כמה שנים עם זוג נוסף, מתחלפים. סבבה. שווה לחכות לזה.
מבינה את החששות שלו ואת חוסר הבטחון אבל משתוקקת לדעת שמתישהו, אי פעם, משהו מהפנטזיות יתגשם.
לא הפנטזיות המטורפות של כמה בחורים, עירום מלא במועדון וכו' אבל משהו
לצפות בזוג נוסף, להשתעשע עם בחורה מול הגברים, עוד אביזרים ואלמנטים שהוא יזום.
אומרים לי סבלנות. רצה לדעת מי אומר לי זאת. האם אנשים שמכירים אותו בכלל?
לדעתי כן.
הוא לא בטוח שסבלנות זה הפתרון. יתכן שכלום לא ישתנה.
מדכא לשמוע משהו כזה. חיבת ניצוץ של תיקווה.

השלמתי עם זה שדום הוא לא יהיה. ולא אני לא מורידה לו את הבטחון. זוהי הבחירה שלו.
הוא לא רוצה להגדיר עמצו. לא מרגיש אדון שלי. זכותו.
אז לא יהיה לי אי פעם אדון. זו הבחירה שלי. יש לי בעל וזה יותר חשוב לי.
אז אנחנו שני ונילים שמשחקים בקינק. כבר לא ממש איכפת לי איך קוראים לזה.
העיקר שנשחק...

שיגמר כבר היום הזה. יושבת במשרד על סף דמעות. רוצה לברוח, להעלם.
הבדס"מ זה הבריחה שלי.
אולי אני צריכה למצוא מפלט חדש, אחד שלא הורס לי את החיים.

Venus in Furs - נסי הירואין, אומרים שזה מדהים.
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - חשבתי יותר בכיוון של אוכל
הרבהההה אוכל
שאני כל כך שמנה שאף אחד לא ירצה לגעת בי, גם לא הוא וכל בעיותי תיפתרנה
לפני 17 שנים
זאלופון​(שולט) - זה יעזור אם אני אגיד לך שאת בוחרת נכון לדעתי?
ברור שלא, אבל אני אגיד בכל זאת את מה שרואה מהצד מישהו שלא מכיר אתכם לעומק ולא יודע כלום על מה שקורה באמת :-)

מקריאה מהצד נראה שהאיש לא לגמרי מתחבר לעניין. אולי כמשחק קינקי לייט מאד לעתים נדירות, לא יותר מזה. ולמרות זאת הוא עושה את זה, מנסה למצוא את החלקים בזה שאליהם הוא כן מתחבר, הולך למסיבות בדסמיות למרות שהוא לא נורא מעורב בקהילה וכדומה. במילה אחת - משתדל. וההשתדלות הזו, כמו גם הבחירה שלך בו כגבר יחיד על פני אדון מהצד, יפות בעיניי ויוצרות אצלי רושם שיש לכם יופי של אהבה. בדסמ הוא נפלא, אבל אהבה היא נפלאה כל כך הרבה יותר, ולך יש אותה. זה הופך אותך ל"עשירה" יותר מרובם המוחלט של יושבי הכלוב. אני מאמין שיש כאן לא מעט שמקנאים בך, למרות הכל.

לא שזה עוזר במשהו בנוגע למה שבכל זאת חסר. אבל לפעמים כשרע קשה לראות את הטוב, וכשמסתכלים בכל זאת על הטוב - כבר קצת פחות רע.
לפני 17 שנים
Tiny lady​(לא בעסק) - כתב יפה ונכון הזאלופון.
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - כאילו לקחת סכין, דחפת אותו ללב וסובבת שוב ושוב
אבל זה כבר פחות כואב מהעבר
כי אני השלמתי עם כמה דברים
מנטאלי שמנטאלי וכל הבולשיט הזה
אבל כמו שראיתי אתכם כל כך יפים במועדון
למה אני לא יכולה לקבל את זה?

הוא כן נהנה לסשן
כן נהנה שיש לו תחושת כוח עלי
הוא מאד מיני

אבל לא בדסמי
וזה כואב כל כך

האהבה חשובה מהכל ובחרתי נכון
אבל זה לא עוזר לי
התסכול לא עוזב
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - אני מאמינה שאין דבר כזה התאמה מושלמת ולא רק בסקס. תמיד יש דברים שהאחד אוהב והשני לא, שהאחד רוצה ולשני זה מפריע. אני במערכת יחסים של בקושי שנתיים סך הכל, ואני תמיד אומרת שאני מרגישה כאילו עברנו תהליכים שלזוגות אחרים לוקח 10 שנים לעבור... בהתחלה יש אופוריה מטורפת והכל נראה מושלם, ואז מתגלה לאט לאט המציאות. אז עברתי את השלבים של גילויים מאכזבים ותסכול והבנתי שהכל מתגמד מול האהבה הגדולה שלי אליה. ובמיטה, בדיוק כמוך, אני הרבה יותר בדס"מית ממנה, הרבה יותר סוטה ממנה, הרבה יותר צריכה. ואני מסתפקת. כן, אני חוששת שלא אסתפק בעתיד. אבל אולי בסוף לי יימאס והיא פתאום תרצה הרבה יותר? כשנגיע לגשר, גם עליו נתפשר איכשהו :)
לפני 17 שנים
מביט לרגע - אושה ,
תקראי את מה שכתב זאלו , תשני פונטים כך שהאותיות תהיינה אותיות קידוש לבנה , תדפיסי ותתלי בכל מקום בבית .
אני אומר את זה לגביו לא בפעם הראשונה , אבל האיש פשוט מנסח את הדברים בצורה מושלמת.
לפני 17 שנים
devotion​(מתחלפת) - אופיתך!!

אז אין לך אדון,
יש לך בעל... בית!

;-)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י