הלכתי לישון מדוכאת וקמתי מדוכאת.
הכל ביחד מתערבב לי – העבודה, חיפוש העבודה, המחזור, ההריון שלא מגיע, הסשן שחסר וכל הביכיונים הרגילים שלי.
אז אחרי שבכיתי אתמול לכולם בצ'ט בכיתי עוד איתו אתמול בלילה.
לפעמים אני כל כך חסרת טאקט אבל שמחה שישבנו את ההדורים, שלפחות הוא הלך לישון שמח וטוב לבב.
ואני הלכתי לישון עם מועקה גדולה בלב.
"את כבר ילדה גדולה, את צריכה לבחור"
נתן לי בום בלב.
אני הרי כבר בחרתי. בחרתי שאני רוצה רק אותו, בלי בגידות, בלי גירושים.
כבר השטויות של מנטאלי שמנטאלי מאחורי, בדס"מ "אמיתי" לא בבית סיפרנו ואני עוברת תהליך התפקחות.
אבל יש דברים שאני עדין משתוקקת להם.
רוצה לחוות עם אחרים, רוצה לחוות פומביות.
רוצה סשן אחת לשבוע.
סשן בשבוע היה הנוהל... אבל לא עוד. זה יכול לקחת זמן, שבועיים, שלושה או יותר.
אז יקח. אין לי ברירה. אני הרי לא רוצה שהוא יסשן אותי לא מרצונו החופשי.
אז אני אחכה.
דיברנו גם על הדברים האחרים אבל אני עייפה מלחשוב על זה.
כל כך בבאסה שרואה רק שחורות כרגע.
יש תיקווה לעתיד. אמר לי משהו אחד שמאד שימח אותי אך הרבה דברים נותרו ללא מענה.
"אם אסשן אותך בפומבי עם בגדים, לא תירצי אחר כך בלי?" בודאי שארצה. אבל עדיף לי עם מאשר ככל לא.
"אם אסשן אותך לא במועדון אלא מול קומץ אנשים?" ברורררררררר זה יהיה הכי מעולה!
רואה את עצמנו עוד כמה שנים עם זוג נוסף, מתחלפים. סבבה. שווה לחכות לזה.
מבינה את החששות שלו ואת חוסר הבטחון אבל משתוקקת לדעת שמתישהו, אי פעם, משהו מהפנטזיות יתגשם.
לא הפנטזיות המטורפות של כמה בחורים, עירום מלא במועדון וכו' אבל משהו
לצפות בזוג נוסף, להשתעשע עם בחורה מול הגברים, עוד אביזרים ואלמנטים שהוא יזום.
אומרים לי סבלנות. רצה לדעת מי אומר לי זאת. האם אנשים שמכירים אותו בכלל?
לדעתי כן.
הוא לא בטוח שסבלנות זה הפתרון. יתכן שכלום לא ישתנה.
מדכא לשמוע משהו כזה. חיבת ניצוץ של תיקווה.
השלמתי עם זה שדום הוא לא יהיה. ולא אני לא מורידה לו את הבטחון. זוהי הבחירה שלו.
הוא לא רוצה להגדיר עמצו. לא מרגיש אדון שלי. זכותו.
אז לא יהיה לי אי פעם אדון. זו הבחירה שלי. יש לי בעל וזה יותר חשוב לי.
אז אנחנו שני ונילים שמשחקים בקינק. כבר לא ממש איכפת לי איך קוראים לזה.
העיקר שנשחק...
שיגמר כבר היום הזה. יושבת במשרד על סף דמעות. רוצה לברוח, להעלם.
הבדס"מ זה הבריחה שלי.
אולי אני צריכה למצוא מפלט חדש, אחד שלא הורס לי את החיים.
לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 7:49