אושה לנד

אוףףף כמה שאני מפוצצת!

איזה יום משמים. נראה כאילו אני היחידה במדינה שעובדת, ועוד יום שלם...
משעמום (והאמת גם מסקרנות) ביליתי את זמני מקריאת הבלוג של התוכי מ-ה-ת-ח-ל-ה
פאק! איפה אני הייתי לפני שנתיים?

נשואה יחסית טריה בדירה שכורה, עובדת רק כמה חודשים בעבודה הנוכחית ומקיימת יחסים במקרה הטוב פעם בשבוע וחצי.
ונילית למהדרין!
בררר
מי בכלל ידע מה זה בדס"מ? עוד הייתי מכורה לטלויזיה, החברים הונילים טרם היו מטופלים בתינוקות אך חיי הבורגנות ארבו בפתח.

לא היה לי רע
אבל עכשיו יותר טוב.

איך אני שונאת שמשתנות לי התוכניות במפתיע. ערב שהיה מתוכנן שבועיים כנראה משתנה לו לחלוטין. אני עוד ממתינה לשיחת הטלפון המפתיעה.
מחכה לי סופ"ש ארוך, לקחתי חופש יום ראשון ומלבד פיקניק ונילי בבוקר ראשון והמסיבה בדאנג'ן ביום שישי אני נטולת תוכניות.
אז אם בא לכם תחשבו עלי. אני מחפשת תעסוקה וחברה.

עכשיו יצאתי לארוחת צהריים ארוכה במיוחד עם אושאוש.
רעדתי כבר מרוב רעב וירדתי על איזו פרה מסכנה.
ואחר כך הזמנו קינוח.

הבואריה של פפריקה היא הבוואריה הכי טובה שטעמתי מעודי.
היא חלבית ומוצפת בשוקולד חלב מומס (שהיום לדעתי היה קצת מריר 😒 )
אני מגיעה מבית של שמנים ויצר ההשרדות שלי תמיד דחף בי לעמוד על שלי, לזלול את כל הממתקים מהר כי אם אשתהה הכל יחוסל.
בבית הזוגי שלי זה כבר אחרת. יש לי ממתקים ששוכבים שבועות בארון ובמקרר בלי שאגע בהם.
יש לי זמן, אף אחד לא רודף אחרי.
אבל כשמדובר בבואריה האלוהית הזאת - אין לנו אלוהים!
הוא יכול לחסל אותה בשניות ולא לתת לי להתענג עליה כמו שצריך אז התחלתי במנהג :
אני משרטטת עם הכפית קו וכל אחד אוכל בדיוק חצי.

או יותר נכון
אני אוכלת קצת יותר
והוא אוכל קצת פחות

אוי כמה שאני רעה...

אנחנו כאלה שמנים שהזמנו עוד אחת והוא ניסה לנצח אותי במשחק שלי אך נכשל.
שמדובר באוכל יש לי מורשת קרב עתיקה והבואריה נכבשה תוך שניות ולאוש לא נותר אלא להתפקע ממני בצחוק בפה מלא שוקולד.

העיקר שהיה טעים 😄
מחר תראו אותי מחוצ'קנת כהוגן אבל אני גם ככה לא מוצעת למכירה אז זה לא משנה.
אני את הבעל שלי כבר מצאתי ואני יכולה להישאר פרה מחוצ'קנת, פולניה בכיינית וכובשת בואריות מקצועית.