אז הגעתי לבסוף למי שתהה
לא הסתדרה התוכנית החלופית
למרות האיום בשבירת הסרוויסים כונתי סאבית לא יעילה, בכיינית ולא החלטית.
מה לעשות..
אני לא אסרטיבית מספיק ולא יודעת לארגן באופן ספונטני
זה מה יש
אושאוש המדהים שלי עזב את מכבי בשביל להקפיץ אותי לת"א שם ניפגשתי עם מספר סאביות.
רובן מוכרות ואהובות ואחת חדשה דנדשה שהיה לי העונג להכיר.
בהחלט לא הייתי אטרקציה במפגש הזה. אור הזרקורים לא היה מופנה אלי כלל וכלל ואפילו כונתי "הסטרייטית הגדולה של הכלוב" וזה עוד אחרי עלילותי לפני שבועיים!
אני עוד אראה לך מי סטרייטית פה!
יש משהו כואב בלהיות בצד אבל גם נורא מוכר ובטוח.
אולי אני צריכה לחבק את תחושת האומללות הזו.
לחזור לאושה הישנה והלא טובה כי אולי זונת הצומי שבי כבר לא מעניינת אף אחד.
זה אינו פוסט בכייני, בדיוק להיפך.
מגיע לכאן דם חדש ואני מבוגרות מחזור יוני 06 כבר לא סחורה חמה.
אולי טוב שכך?
יותר מידי הייתי במרכז הזירה. אני חושבת שאני מאד פתוחה כאן בבלוג וגם בשיחות אישיות ופומביות במפגשים ובצ'ט וזה גורם לאנשים לחשוב שהם מכירים אותי והם רשאים ליעץ לי.
מקבלת זאת בברכה אבל אולי זה כבר לא רלוונטי?
עברתי כברת דרך, יחסית יחודית היות ונעשתה במסגרת זוגית ואולי מספיק?
אולי הגיע הזמן לשבת על מי מנוחות ולהנות ממה שהשגתי?
מרגישה כרגע כנטע זר.
הנשואה היחידה בחבורה של רווקות.
הן מדברות על בחורים, על גדלי ז' ולי אין מושג.
לי יש עכשיו במיטה גבר ישן עם זין נפלא שאוהב אותי עד בלי די.
אתמול נראה לי דיברתי עם חברה שהסבירה לי שטבעי שתהיה כאן קינאה.
אני ממש לא מעוניינת בכך. לא מרגישה שאני מנפנפת בזוגיות המושלמת שלי מול פרצופיכם.
מי שקורא ומכיר אותי יודע איזו דרך יסורים עברנו אבל כן, אנחנו אוהבים ומאושרים ואני לא חושבת שאני צריכה להתנצל על כך, אבל אולי כן להוריד פרופיל.
שמישהו אחר יתבלט קצת ואני אחזור למקומי הטבעי (?) בצללים.
לפני 17 שנים. 5 באפריל 2007 בשעה 23:56
