אושה לנד

אתמול חזרנו מהצפון בשש בבוקר ואני לפחות ישנתי עד אחת. הוא העיר אותי בסקס סוער ונרדם בעצמו. הייתי כל כך מורעבת אבל חיכיתי עד חמש אחה"צ. הוא לא ישן טוב לאחרונה המסכן. כל לילה תוקף אותו פרץ של שיעול קטלני והוא נאלץ להירדם בסלון. חייבים למצוא לזה פתרון.
כשקם נהגתי (כן! א-נ-י נ-ה-ג-ת-י-!) לאווזי בכפ"ס וזללתי שם את השיפוד שסי עוד פינטזה עליו לילה שלם קודם.
את שאר הערב העברתי בבטלה גמורה ברפת ופתאם התחשק לי נורא להסוויץ. בחצות כשנכנסתי למיטה הוא שכב שם וצפה בערוץ אגו. הערוץ הזה בהחלט שווה את עשרת השקלים החודשיים שאנחנו משלמים עבורו. לא שאני כזאת צופה הדוקה אבל אם מראה של ציצים עושה לו את זה אני רק מרוויחה.
מן הסתם בשעה המדוברת שודרה תוכנית סקס ובה אייטם על קשירות. לא הרגשתי עייפה במיוחד וככה זרקתי רעיון תמוה באויר :
"אולי אני אקשור אותך?" לתדהמתי הרבה הוא הסכים ורק שאל בשביל מה. סתם התחשק לי, לא חשבתי קדימה אבל מה רע לענג אותו שהוא קשור?
הוא שכב לו כמו בול עץ, מבט משועשע על פניו ואני נזכרת בילדותי – איך הייתי משחקת עם הברביות, מעצבת להן בגדין מסמרטוטים.
מעולם לא קשרתי, אין לי מושג (וגם לו) בקשירות יפניות אבל כמה מסובך זה יכול להיות סתם לקשור מישהו? אז זהו שזה כן ולא היתה לו סבלנות יותר. אם ככה – שיקשור אותי! נראה אותו עכשיו…
אני שוכבת לי על הגב ערומה והוא מתחיל במלאכת מחשבת. במיומנות מפתיעה הוא החל לקשור לי את הרגלים ואת הידיים כך שלא יכולתי להשאיר את כולם ישרים בו זמנית. נראתי כמו מריונטה פרתית והוא מבסוט…
צחק עלי קצת, התעלל לי קצת בפיטמות ואני כבר מרגישה את הנזילות. ישב לי על הפרצוף ומצצתי לו, בקושי רב עם הידיים הקשורות אוננתי לו כפי שדרש והוא החליט שיהיה נחמד לראות מאוננת באמצעות החבל שעובר בין ידיי לרגלי. הוא התבונן בי במבט לגלגני בעודי מנסה ללא הצלחה לענג את עצמי והפך אותי על הבטן. המחזה שנגלה לפניו היה עוד יותר משעשע והוא החליט שמספיק – הגיע הזמן לבחון האם אני יכולה לפתוח את רגלי..
עם כפות רגליים וידיים כפותות וברכיים מכופפות הוא חדר אלי, לא לפני שהתחננתי. הייתי לחלוטין כלי לשימושו. עשה בי מה שרצה. והוא רצה להפסיק ולהמשיך להשתעשע איתי. התחיל לשחק לי עם הדגדגן ואני לא ידעתי מה אני רוצה יותר שימשיך או שאגמור לו על האצבע בפנים. נותרתי לחלוטין חסרת מילים אבל הוא לא הניח לי. המשכתי להתחנן אליו והוא נזף בי. לעג לי על הדיבור הבכייני והילדותי. "תתחנני בקול מפתה, ברצינות". הקול שלו הפך לי את הבטן. הרגשתי לחלוטין מושפלת וזה רק הביא אותי לגבהים חדשים. ניסיתי להתחנן כפי שדרש
"אני רוצה ש.."
"לא! את לא רוצה, את מבקשת"
"אני מבקשת ש.." "לא! זה לא הניסוח הנכון – הכלבה מבקשת…"
"בבקשה אדוני, הכלבה מבקשת שתזיין אותה!"
ועוד איך הוא זיין…
אחר כך התיר אותי מחבליי ונתן לי לגמור עם הוויב תוך שהוא צוחק – "הסאביות האלה לא יודעות לא להצליף.. ולא לקשור.."