אושה לנד

מה יקרה אם פשוט אודה שטוב לי?
זוכרים את פוסטי הדכאון של לפני שבוע? אני חושבת שזה בסדר גם לכתוב שההפך הוא הנכון.
בכיונים תמיד מושכים פה תגובות לרוב אבל אני דווקא רוצה לא לקטר.
ממש
ממש
ממש
טוב לי!

*יום עמוס בעבודה - אבל עבר מהר וכבר סופ"ש. הפקאצה באמת משתדלת וחיבת לציין שאני מרוצה.
*אמא שלי הסכימה לשמור לי על הבית בעת תיקון המזגן המיוחל וזה אומר שלא צריכה סתם לבזבז חופש,
היתה לי עכשיו גם שיחה טובה איתה והיא נרגעה קצת מהלחץ שלה שאנחנו לא זזים בענין ההריון.
*משהו כן מתחיל לזוז בתחום הזה בעזרת חברה טובה.
* השיחות הטובות שהוציאו אותי מהדכאון עוד מהדהדות בי. חברי הרפת והתוכי השולתתת!!1 פשוט עושים לי טוב.
*היה לי שבוע גדוש פעילויות שוקואיסטיות ועכשיו הגיע זמן הוניל. בתקווה שחברה שלי תדחה את הלידה בכמה שעות, אצליח לארח את החבר'ה שלנו ודווקא (בעצם למה דווקא?) מאד בא לי פתאם (למה פתאם?). צריכה לחשוב על עוגה...
*אני עדין בעננים מהסשן של שלשום ואני לא חושבת שזה היי רגיל בגלל ההתלהבות מהקינק.
אני באמת חושבת שהגענו למקום ששנינו חשים בו נח.
אני חווה את השליטה שהשתוקקתי לה, אני מזויינת היטב, אני נאהבת היטב.
הוא נהנה ולא צריך הגדרות ושטויות. פשוט טוב לנו!

אני יודעת אושאוש שגם עליך עובר משהו – השיעול הטורדני, הדילמה בעבודה, ההורים...
אבל יהיה בסדר! אנחנו חזקים וביחד נתגבר על ה-כ-ל !!!
אוהבת אותך כל כך
}{