אושה לנד

בשיחה שהיתה לי עם אמא שלי היא סיפרה לי שחמתי דואגת. היא לא מבינה מיהם החברים החדשים שלנו, למה אנחנו מתרחקים מהישנים ולאן אנחנו יוצאים.
מיותר לציין שהיא איננה יודעת דבר וחצי דבר על הבדס"מ, אבל גם אמא שלי שיודעת תוהה בנושא.
האמת שזה ממש לא עניינם, לחמתי פשוט קשה שהיא לא מעורבת אבל נקיפות המצפון לא מניחות לי.
אני לא רוצה להרחיק אותו מהחברים שלו, לא רוצה שנתרחק משלנו.
אז נכון שהם כולם עם תינוקות ואנחנו לא, נכון שהם חנונים משעממים לפרקים, נכון שחלקם לא יוזם ולא מזמין, נכון שהתחילו מלחמות פרטיות וזה לא אוהב את ההוא א-ב-ל
גם אנחנו אשמים!
פאק! לא הזמנתי את כולם מאז אוגוסט.
אושה אשמה גם בזה.
אז באופן ספונטני החלטנו להזמין, לא את כולם כולם אבל את הקרובים ביותר והאמת שממש רציתי והתכוונתי להשקיע קלות.
אך על הבוקר נשלחה הודעה חברה שלי ילדה 😄

לא ביטלנו, כולה זוג אחד.
לפני כמה דקות בעודי מתחילה להכין את הגביניות טלפון. עוד זוג ביטל.
נישארנו עם הזוג שמאחר
הזוג שאולי לא יבוא
והאחים של אוש.
את הלזניה אני כבר אשמור ליום אחר.
אוף!!!
לא שיש הרבה אוכל אבל הוא בעיקר עבור גיסי. אם הוא יתלונן אני שוברת לו תשינייים.

טוב. זהו הוצאתי את העצבים. בערך...
רציתי בכלל לכתוב משהו קטן וחמוד שמאפין כל כך את היחסים שלנו.
היום במהלך נקיון הבית תוך שניה וחצי עלו לי הטורים וחטפתי חפפה.
"למה אתה לא שם את הבגדים במקום?! עכשיו אני צריכה לקפל אותם שוב!!!"
אני גדלתי בבית שצועקים בו אבל איתו השתנתי (מהמילה שינוי, לא השתנה - זה כבר אנקדוטה אחרת 😄 )
מידי פעם מתפלקת לי איזו צעקה אבל הוא - מה הוא עשה?
צעד וחצי לעברי, עם חיוך מאוזן לאוזן מוציא לי את הציצים מבעד לגופי - "תנקי כך"
איך אפשר לכעוס בבית הזה?!
הוא מצחיק אותי, הוא מרגיע אותי, הוא משלים אותי.

שיט. כמה רעש עושה המיקסר. נראה לי שטעיתי בזמנו שנתתי לכם את המתכון לגביניות - מדובר ב2 כוסות קמח, לא אחד.
ויש עוד עוגה במקרר.. והלפתן של פיונת שאני רוצה להכין...
בסוף הם ילכו מוקדם 😒 ואז לפחות אבוא לרפת
בעצם לא, עדיף סקס!
נכון אושיניהו?