את הערב כבר פתחתי בוייב טוב.
מאושרת מהזוגיות הבדס"מית שלי, מרגישה יפה וורודה העמסנו את האושמוביל בצ'יקיטיטז בניצוחה של ורוניק בעלת ציפורני הקסם ונחתנו בלאונג'ן.
בום לפנים - כמה אנשים מוכרים ואהובים, ממש התבלבלו לי העיניים.
התור זחל לו לאיטו תוך השוואת חזיות ומחשופים (זאבה - אוש אומר ששברת את המונופול) וסופסוף נכנסנו. העדר נאסף והרפת התמלאה.
כמעט כולם הופיעו מחויכים ויפים - קימוש, פלאשינקה, סי הנמרה ונ', השוש, הפג, תום, ערן וס' (נכון סחטיין עלי 😄 ?), ויפ, צ'יטה והגננת, מדאם, המפקדת, שוקובו (קשה לי עם הרינבואו), סוויטי הילדה הכי יפה בכלוב, המלט, אונאבייק, קרן אור, טריפנוטיק הג'ינג'י החתיךךך, סקארלט ואישתה הבובתית, פרלין המתוקה, הזוג המקולר הטרי נילי וימ"ש, אליס וג'ימס,Tיפוס, ממי, מיצי וזאפ ועוד מלא שבטח שכחתי (ג'ולס, ספיריט, שיר, כוחו ופיונת - היתם חסרים לי). וכמובן הפמיליה והטיצ'ריה (החלמה מהירה מותק).
ואה כן... היה שם איזה זוג אחד לא ממש מוכר.
אולי אתם ילדים תצליחו לזהותם? איזה בלונדינית זוהרת אחת במחוך אדום הורס ואיזה תוכי במכנסוני דפוק אותי, אולסטאר דנדשות וגופיה חושפת פטמות.
לאחר חיבוק חם ואוהב הגיע השואו טיים ופילסתי את דרכי לבמה.
משום מה החליט התוכון שהמוסיקה שלו אינה לטעמי. כמה שהוא טעה!
ממש אבל ממש אהבתי!
התנוענתי לי בקצב, ציחקקתי לשמע מילות הקישור והערות מהיציע, חטפתי קריזה על הצלמים החרמנים שמסתירים את כל האקשן וריירתי למראה החזונות המרהיבים.
היה פשוט ערב משגע, הופעה מושקעת, מוסיקה מעולה, פרפורמר אדיר וקהל אוהב ומפרגן.
ברגעים כאלו מרגישים מזה להיות חלק מקהילה.
ברוב המיקרים מתיחסים אליה כמילת גנאי אבל שהיא כזאת מחבקת ואוהדת אפשר להתמוגג מקיומה.
אחרי ההופעה התחילה מוסיקה של ארסים והארסית שבי לא הפסיקה לקפצץ ולהנות מכל שניה.
עד שנגמר האויר והבטן החלה לקרקר. ביקרנו בלאונג'ן והתחננתי ללא הועיל לכמה שקלים כדי שאוכל לרכוש נקניקיה. בסוף הלכתי על אופציה ב'
הפרובוקטור שכלובי כל כך אוהב הראה לי את נחת זרועו (תוך שמירת החוקים של אוש)
עדין כואב לי מהצביטות ו"החניקות" היו לגמרי גררר. נקסט טיים תכין את הכלים הכבדים!
איסוף העדר מחדש לכיוון היציאה היתה משימה לא פשוטה ואוש נאלץ לעזור לחבורת בננות עם עקבים גבוהים לדדות על המדרכות של יפו העתיקה.
עצרנו בפיט סטופ הרגיל לנקניקיה המיוחלת וכבר אין לי מושג מתי בדיוק הלכתי לישון.
אוש ראה NBA, הסאבית שסושנה על הבמה ואני זכיתי לקחתה הביתה המשיכה לצ'וטט לה ולי היו חלומות דאנג'ן:
חלום שירותים (לא עלינו) וחלום על ערן (אני חיבת לספר לך, אתה תמות מצחוק).
הם כנראה "קמו" בבוקר והאוש הסיעה לעבודה (הצעירים של היום כל כך חרוצים).
הוא חזר הביתה לשינה קלה ומיהרנו בצהריים איש איש לענייניו(הוא לצילום סרטון לחבר שלו שמתחתן ואני לבריתה עם אוכל מזויע).
הוא כנראה יחזור בערב מותש ונישב לבד בחושך כמו זוג פולנים. בוהו 😒
אבל היה כייףףףףףףףףףףףףףףף :-))))))))))
ולא תאמינו! הפן נשמר! העשן לא היה היסטרי (ואני עדין יפה)
לפני 17 שנים. 11 במאי 2007 בשעה 14:47
