אין לי מושג
על הבוקר הוא שואל אותי בקרירות - "למה את עייפה?" בטח כדי לרמוז שהייתי שעות מול המחשב ולא באתי לישון איתו. מה שלא נכון אגב. קצת אחרי 12 וחצי נשכבתי במיטה וניסיתי להתכרבל איתו.
כל כך קיוויתי שכמו כל פעם היד שלו מתוך שינה תחבק אותי אבל הוא ישן על הגב כמו ליוויתן קפוא.
כשהוריד אותי בעבודה החלפנו נשיקה חפוזה כמו תמיד וקיבלתי ממנו מייל.
שוב התלבטויות לגבי עתידו המקצועי.
זה כל כך חשוב וצריכים לדבר על זה פנים מול פנים.
המייל המחיש לי שעסקים כרגיל. הוא בטח יקרא את הפוסט הנוכחי ואת קודמו ולא יבין על מה אני מקשקשת. למה אני שוב עושה דרמות.
לא עושה דרמות, יש מספיק דרמות של אחרים ואני צופה לפרקים ומתווכת לפרקים.
מעורבת מרצון ומאכפתיות.
אבל גם לי כואב, אפילו שלכאורה זה על כלום.
שעות בעבודה ללא מעש. חופרת בארכיונים, חופרת בזוגיות של אחרים אך לא בשלי.
לא רוצה לחפור
רוצה חיבוק אוהב
פורקן ריגשי
שינה טובה
לפני 17 שנים. 27 במאי 2007 בשעה 11:33
