לפני 11 שנים. 4 באפריל 2013 בשעה 6:05
אני תכף מגיע, הוא אומר לי.
אני מרגישה את המרחק בינינו מתקצר, ואז המכונית שלו מחליקה בשקט וניצבת מולי.
אני מביטה בו דרך החלון, ואז פותחת את הדלת ומתיישבת, לא מסירה ממנו את המבט.
הוא מחייך. גם אני.
בוא ניסע מכאן רחוק, וכל הדרך אצמד אליך, אני לא אומרת לו.
בואי ניסע מכאן רחוק, וכל הדרך תספרי לי שאת אוהבת אותי, הוא לא אומר לי.
היד שלי מחפשת את שלו. אני עוברת על האצבעות שלו, אחת אחת, לאט.
התגעגעתי אליו.
ריח פרחי ההדרים מתגנב פנימה דרך החלון הסגור.
ואנחנו נוסעים משם.
