איזה חרא בארץ. כבר רציתי לכתוב את זה המון זמן, אבל בארץ חרא. הכל. חרא. בארץ נו.
המסיבות, אם אתם רוצים להתחיל דווקא בזה, הן זוועתיות. זולות, פשוטות, לא כמו בחו"ל, שם הכל באנגלית, וההצלפות, והעיצוב. פה הבחורה שקשורה לצלב צועקת לאאאאא מאסטר, ושם, בחו"ל, איזה הבדל: noooooooo Master. אתם מבינים איזה שוני מהותי זה? זה שמיים וארץ לפחות. המסיבות פה, תסלחו לי על השפה - אבל זה אתר עם בחורה מלקקת מגפיים בלוגו, אז בטח סלחתם לי מראש - לא משאירות עליי רושם. אין אווירה של בדס"מ, אין סאביות תלויות מהתקרה עם נר בפה, אין דומים אמיתיים שלא מעניינת אותם מילת ביטחון, זה לא רציני מה שהולך פה. בהשוואה לחו"ל, כמובן, שם הכל אמיתי ורציני, לא משחקים של גן ילדים כמו בארץ.
אה, והדרס קוד. בארץ זה צחוק. סאבית לובשת איזו חולצה שחורה שקנתה בפוקס, שמה קצת אייליינר שחור, וחושבת שהיא לבושה. נו באמת. בחו"ל, אם כבר שאלתם, היו זורקים אותה ואת החוצפה שלה מהמועדון. שם משקיעים: הרבה עור, מגפיים עם שפיצים, קרסים, מחוכים, קעקועים תואמים, קולרים, והכל מעור ושחור ואמיתי. לא כמו בארץ.
שלא לדבר על זה שהסאביות פה לא אמיתיות. שם, בחו"ל, הן מתמסרות, הן אמיתיות, יש להן מבטא של חו"ל. לא כמו פה, שכל בחורה שאתה רואה ברחוב, פתאום נמצאת לידך במועדון (שגם הוא לא כמו בחו"ל כמובן), וכל ערס צעצוע פתאום מדביק לעצמו סוגרים עם (שולט) בפנים, ומתחיל לנפנף בשוטים. לא רציני, לא כמו בחו"ל. שם משקיעים, לא כמו בארץ.
בכלל, כל הסצינה הזו צריכה לארוז את עצמה במזוודת הפאתטיות ולשלוח את עצמה בדואר אוויר לחו"ל, אולי יצא ממנה משהו אמיתי, עם דרס קוד, לא כמו בארץ.
לפני 18 שנים. 3 ביוני 2006 בשעה 8:27
