לפני 18 שנים. 20 ביוני 2006 בשעה 20:18
"כבר מזמן לא הענשתי אותך", כתב לי אדוני. "שלחי לי רשימה של עשרה עונשים בשבילך".
ידעתי שזה יהיה לי קשה, גם מכיוון שיש בינינו סיכומים בנוגע לקשרים אחרים שלנו, שאסור להם להפגע, וגם מכיוון שאני אוהבת אותו, וכל עונש שהוא רוצה לתת לי, מיד הופך למשהו שאני רוצה לקבל, ולכן הוא איננו עונש.
זה לא היה פשוט, אבל כתבתי ושלחתי. זה ריגש אותי, להרגיש את השליטה שלו בי, איך תוך משפט אחד אני תופסת את המקום הכל כך טבעי לי, לרגליו. הוא לא צועק, לא מאיים, לא פוגע. אני נכנעת לו מרצון חופשי ומאהבה גדולה. היה לי נעים להרגיש את דגדוג ההתרגשות הזו, מתחיל להתערבל לי בבטן. מרגש אותי בעיקר לדעת שזה מרגש גם אותו.
