אם היה בנמצא ספר ההדרכה לאדונים הוא היה נראה קצת כמו תהילים,
פורמט קטן, כריכת עור חומה מהוהה, בפנים יש פרחים מיובשים מסאביות לשעבר, סתוונית ונרקיס. במקום סימניות.
בעמודים הראשונים כתוב: עליך להיות ג'נטלמן, במיוחד בפגישות הראשונות, הופע בלבוש מכבד, פתח את דלת המכונית למענה,
אל תסתיר את העבר שלך אבל המנע מלדבר על נשים קודמות ואחרות אלא בכבוד רב, היא אורבת ללמוד איך תדבר עליה כשהכל יגמר.
האדון המופלא שלי,
אפילו שהוא לא מחזיר פלסטיקים,
שזה נזקף לחובתו!
הוא ג'נטלמן אמיתי.
זה לא רק שיש לו חרב וגם נימוסים טובים.
זה משהו שנמצא אצלו בעומק האישיות, בשכבת האמינות והכנות.
סקס הוא לא המנה העיקרית בארוחה.. והוא יודע לבשל...
ותמיד תמיד אחרי, הוא יגיד: "תסמסי לי כשאת נוחתת בבית בשלום".
ואם אני שוכחת יגיע מסרון.
ואז אני לומדת שוב, שכשיש את זה מולד, לא צריך ספרון הדרכה.
