כשאני חרמנית, השיחות שלנו הכי מצחיקות בעולם...
"בוא אליי"
"למה?"
"כי הרגליים שלי פשוקות ואני מחכה להתיישב על משהו..."
"ולמה את חושבת שמגיע לך משהו?"
"למה לא?"
"לא עמדת במשימה שלך."
"אוי, נו באמת.... טוב, אז תעניש אותי"
"אוקיי. אין סקס בסופ"ש."
"מה?!?!?!?!? אבל זה לא עונש, זה רצח עם! עונש זה אמור להיות משהו שאני נהנית ממנו!"
"אה באמת? טוב, אז גם אין אצבע."
"פ....פ.....פ...."
"מה? יללת משהו?"
"לא תביא לי אצבע, אה? תיזהר, לפני שאני אתיישב לך על כל היד!"
[צחוק רועם מצידו]
"אוףףףףף איתך"
"הכוס שלך צריך לעשות תיאום ציפיות עם המציאות".
טוב, מפה והלאה אני באמת במצב כפית...
עד כדי כך, שכמעט לקחת דף וחילקתי אותו לשתי עמודות:
"מה הכוס רוצה" ו- "המצב במציאות".
בדיוק מה שעשינו לא מזמן באחת הסדנאות בלימודים.
(רק בלי המילה "כוס" בכותרת)...
מה שמילה אחת יכולה לעשות.... להפוך שיעור למעניין(:
איך משיחת טלפון הגעתי ללימודים?!?!
קונוטציות של מצב כפית.
לכי לישון כבר, ואל תרטיבי את הדרך למיטה....
לפני 13 שנים. 18 במאי 2011 בשעה 22:37