פסיכה

בת מלך היא הייתה, יופייה היה מכאיב
היה בו משהו משמח, ומשהו מעציב
לכן כולם עלו לרגל, מכל קצוות העיר
לחזות בפלא, בשלמות, בעונג הצעיר

והיא כולה תמימות, הבת הצעירה.
אחיותיה נשואות כבר, הבינונית והבכירה
ואף נסיך, גם אם גיבור, עוד לא ידע אותה
כי היא הייתה יפה, פוצעת, כונוס בצעירותה

המלך, המלכה, הוריה הגאים
רצו לבחור חתן, הטוב שבטובים
פנו הם אז אל אפולו, אל השמש העליון
אך הוא חזה, אבוי, כי היא תישא דרקון

שמעה הגיע לבנתיים, לונוס האלה
ההיא שמעה שפסיכה היא מושלמת, וכמותה יפה
"לא ארשה לאיש לסגוד לבת אנוש על חשבוני
אני היא האלה. אני הכי יפה. אני אני אני!"