סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכה

פסיכה ואמור, שירים על סיפור שקרה באמת
***
אמור, הוא קופידון האל, נפגע הפעם מחיצו
ומתאהב בפסיכה היפה, אליה כיוון קשתו
כך מתחיל סיפור עתיק יומין, אחד הניפלאים
אותו אביא מעת לעת, "אבלוג", בחרוזים.

אין סדר כורנולוגי לכן רק אמספר,
ראשון ראשון
ואחרון אחרון,
ותוך כך- אספר.

זאת ועוד.
לפני 18 שנים. 11 בנובמבר 2006 בשעה 21:10

שוד ושבר בארמון של ונוס, לא היו כמותם.
אלת היופי לא תסבול מתחרות, ועוד עם בת אדם...
הן שעדת מעריצים תסגוד- לא לה- לא ייתכן
ואיך יצור אחר מעז להיות כה רב עדנה וחן?!

עכשיו גמלה ההחלטה- ובארמון דממה
תכניע היא את פסיכה הפוחזת בדרכי ערמה
אם נכנסת היא ללא בושה לסידרי אלים
אראה לה טעם העניין- תטעם היא טעם מרורים!

חיש ההיא קראה לבנה, וחיש הופיע האדון
בנה יפה התואר, ארוס, קופידון
"מהר אל הנסיכה. טרם התאהב בה איש
וכבר הגיעה אל פירקה, מוטב כי את חיצך תרגיש"

"תן בה חץ ואל תחשוש, עשה שתתאהב
באיכר עני ומכוער, שתתן לו את הלב...
אז נראה אותה, את התמימה החסודה
מסתדרת בעולם, מנושלת ומנודה"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י