לפני 17 שנים. 17 במאי 2007 בשעה 22:12
נכתב עבור...ינו, ע"י איש שמצליח לפנק אותי ולעשות לי טוב נורא.
קאנון מיתריו פרומים
הסכיתו ושימעו,בנות ובני שבט הבדס"מ,היו לי לאוזן ולו לשעה קלה ,
את, Zariel המחמיאה, אשר כתפה מושטת לכל נזקק לעזרה:
גם אתה Cafe השולט, אשר סקרנותו אינה יודעת שובע,
ואפילו לצ'יטה,שיש והינו גננת,אך בכל לבוש-על ראשו יחבוש את הכובע:
ובמיוחד הסכיתי את , fullspeed , לרחשי הלב ,
של ונילי החוזה בתמונתך, תמונה כביוכול פשוטה, תמונת הגו:
עלי קאנון זה, שמיתריו פרומים,
אפרוט,בכל הגידים והנימים:
אפתח בחימום אצבעותיי,ומשם ישירות לכיוון הכלי,
בטרם אבואה לעשות בו כבתוך שלי,
אמשיך ברומבה רכה וחרישית, עם ארבע אצבעות ובוהן זקורה,
סי במול,מול בסי, ועדיין רחוקה הדרך אלי התיקרה:
אצבעותיי תלפותנה בחוזקה במיתרים,
תחלקנה איטי-איטי אל עבר הטונים הגבוהים:
הקאנון יגיב ,קולות ערגה ישמיע,
כאשר את קשתי על גבו בעדנה, אך בעוז,אטביע:
צליל שתחילתו חרישי, כיבבת גור חתלתולים,
בין טמפו א-לה-ורדה לסקאציו עדינים,
עלי הקאנון אכה בעוז, מי במול ושוב חוזר לסול,
רק כדי לחזור ולשמוע את אותו הקול:
סטאקטו נמרץ, המיתרים נמתחים ונרעדים,
כקול נטף המים,כריחם של ריבוא ורדים:
אפשר שהחילונו כשניים, הקאנון ואני,
אלא שעתה אין יודע מי הוא מי:
וככה אמשיך לחבוט אצבעותיי בקאנון, והוא בי,
שעות ארוכות, עד כי נשמתי לא תהא עוד עימי:
וכי תשאלוני, אתם בדס"מים עלומים,אשבע אף ב " חיי האלוקים"
שיחדיו, אבל ממש יחדיו, הקאנון ואני, לנגן מסיימים.
******************************
אין לי מה לאמר- וזה באמת , אבל באמת לא אופייני לי!
