אז היה שם סשן , והיה שם כאב , וגם היתנצחות , מיפגש של כוחות אמיתי - שנינו רוצים לחיות לחוות להרגיש.. לאהוב , מה זה יהיה ? האם אתה שם בישבילי?ואני .. האם יכולה באמת לתת לך את עצמי לפי דרכך? ועכשיו אני אחרי שיחה עם חבר , 4 שעות של בדיקה , נכון , הוא ונילי אבל מכיר אותי הכי טוב בעולם, נצחת את האגו? ואני אומרת :" טיפונת.. זה היה שם לקצת זמן" מה זה אומר? זה מה שאת רוצה? אני מבין את הריגוש והעיניין, אני מבין את התיקון.. פעם מסרת את האני שלך -זו היתה טעות.. עכשיו מה ? ואני אומרת: " הפעם האני שלי איתי , הוא בטוח נישאר"אז מה את מוסרת? אני אומרת :" את עצמי , כפי שאני ," אבל את לא שם! את לא שייכת לאף אדם..מה זה נותן הלימסור לאחר? ואני אומרת:"אני חושבת שיש לי כבר כוח להיות אני וגם להיתחבר, להיתמסר"
זה כבר עבורך דום יקר שלי.. ,אתה צודק, אני איתך, הלכנו כבר דרך, רוצה להמשיך, יש לך עדיין חיבוק בשבילי?
לפני 18 שנים. 3 בספטמבר 2006 בשעה 20:03