סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק אני קובעת

אני והזקנה השמנה שלי.
לפני 18 שנים. 31 ביולי 2006 בשעה 16:59

אני מתקשרת אל השמנה בצהריים, חם לי ואני מזיעה. "מה זה כל הרעש הזה, איפה את?". היא אומרת "אני בבית קפה". אני שואלת אם היא עם חברות והיא אומרת שכן. אני מרגישה את המבוכה בקול שלה, כאילו הן כבר יודעות עם מי היא מדברת, למרות שאני יודעת שהן לא. "טוב חם לי. בואי לקחת אותי". היא אומרת "אני כבר באה מותק". "זריז".

היא מגיעה ואני נכנסת לאוטו. היא מתה שאני אחבק אותה, אבל היא יודעת שאת זה אני עושה רק כשאנחנו לבד. השמנה שלי יודעת את הגבולות שלה, אבל אני אוהבת לבלבל אותה ולשחק איתה. "כמה זמן לקח לך, השארת אותי להתעלף פה". היא אומרת שהיא באה הכי מהר שיכלה. היא נוהגת ואני מסתכלת על הבטן השמנה שלה ועל הציצים שלה. אני רואה על הספסל מאחורה שקיות של חנות בגדים ואני שואלת מה היא קנתה. היא מספרת לי, ואני לוקחת את השקיות ומסתכלת על הבגדים שהיא קנתה. משגע אותי שאין לה מה לעשות בחיים חוץ מלבזבז כסף כל הזמן. בגלל זה היא גם צריכה אותי, להרגיש שיש לה משהו בחיים המשעממים שלה. ובסוף היא גם קונה חליפה של זקנות. אני אומרת לה "מה את קונה בגדים של זקנות? את כולה בת 50". היא שואלת אם החליפה זקנה בעיני. אני מסתכלת עליה ואומרת "תורידי את החזיה". היא אומרת "השתגעת? עכשיו?", ואני אומרת "רק את החזיה לא את החולצה", ובסוף אני משכנעת אותה. היא מורידה את החזיה והציצים שלה נופלים. עם הבטן שלה זה מזכיר לי תמונות של קופים. אני אומרת לה "עם גוף כמו שלך את צריכה ללבוש בגדים יותר סקסיים". היא שותקת. אני אומרת "אני רוצה שתקני שמלת מיני כזאת צמודה שתבליט את הגוף הסקסי שלך". היא אומרת שהיא שמנה ושמיני לא מתאים לה. אבל אני יודעת שלא רק השומן מפריע לה, אלא זה שהיא חושבת שנשים בגילה ועשירות כמוה לא יכולות ללבוש בגדים כאלה. אני אומרת לה "או שאת תקני או שאם את מתביישת תביאי לי כסף ואני אקנה לך". היא שוב מנסה לשכנע אותי לוותר על זה ואז אני מתעצבנת ואומרת לה "חשבתי שאת אוהבת אותי" והיא ישר אומרת "את יודעת שאני אוהבת אותך מותק". אני אומרת "חשבתי שאמרת שתעשי הכל בשבילי", והיא אומרת "אבל אני לא יכולה ללכת עם בגדים כאלה ברחוב". "מי דיבר על ברחוב, מה את דפוקה? תלבשי את זה רק בשבילי". היא שותקת ובסוף אני רואה שהיא סתם מנסה להתווכח, אז אני אומרת לה "טוב תביאי את הכרטיס אשראי שלך".

בחנויות שהיא קונה בגדים אי אפשר למצוא את הדברים שאני רוצה לקנות לה. אני אומרת לה להסיע אותי לשוק הכרמל. אני מסתכלת איך כל הסביבה הזאת זרה בשבילה, ואני מאוד נהנית לראות אותה ככה. אני אומרת לה לשבת לשתות קפה כמו שהיא אוהבת, ואני בינתיים אקנה לה בגדים. אחרי שעה אני חוזרת עם השקיות ופוגשת אותה, ואני רואה שהיא עדיין מסתכלת על כל האנשים באלנבי כאילו היא במוזיאון או בגן חיות, אבל היא בעצם החיה המוזרה פה. אני כולי מזיעה וחם לי. היא קונה לי שתיה ואני שואלת אותה "את רוצה לראות מה קניתי לך?". היא אומרת "לא פה מותק" ואני אומרת לה "רק לראות אני לא מבקשת ממך ללבוש את זה". אני פותחת את השקיות ומראה לה, ואני רואה את ההלם שלה ונורא נהנית מזה. אני אומרת לה "יאללה אני מתה לראות אותך עם זה כבר, בואי הביתה".

אנחנו מגיעות אליה ואני אומרת לה ללבוש את הבגדים. אני יושבת בסלון והיא יוצאת אלי. מיני אדום שבקושי עולה על התחת שלה, חולצה שחורה צמודה עם נוצצים ומחשוף ענק, גרביונים זהב כאלה ונעלי עקב ירוק-זהב. איזה חוסר טעם של זונה, אני מתה. אני שואלת אותה איך היא מרגישה עם הבגדים האלה והיא אומרת "זה לא טבעי לי". אני קמה ומחבקת אותה, ואומרת לה "זה הכי טבעי לך, זה מקסים, זה מבליט את הסקסיות שלך". היא עוד יכולה להאמין לזה הטיפשה. כשאני מחבקת אותה ונותנת לה מחמאות היא נמסה. אני מועכת את הציצים שלה ואת התחת השמן שלה. אני מלטפת את הרגליים שלה ומכניסה לה יד מתחת למיני. אני אומרת לה "את צריכה להיות יותר משוחררת, אל תהיי לי זקנה כזאת". אני אומרת לה שאני רוצה שהיא תרגיש נוח וטבעי עם הבגדים האלה כמו שהיא מרגישה נוח וטבעי איתי. היא מכינה לנו קפה קר ואני מעשנת לה בבית ומאפרת על הרצפה. אני מסתכלת על איך שהיא לבושה ומתאפקת לא לצחוק לה בפנים. היא נבוכה מהמבט שלי ואני מדי פעם עוד צריכה להגיד לה שהיא סקסית ולחבק אותה, והיא מחבקת חזק ולא רוצה לעזוב.

אני מספרת לה שבסוף שבוע אני נוסעת לאילת עם חבר שלי. היא שואלת על התאריכים, אני רואה שהיא מתבאסת מזה שהיא לא תראה אותי. אני מבטיחה שאני אתקשר אליה משם. אני מספרת לה מה אני וחבר שלי נעשה שם ואני רואה איך היא מקנאה ונטרפת. כשאני מדברת על אנאלי היא מתחילה להסמיק. אני אומרת לה "בגילך עוד לא קיבלת בתחת?". היא אומרת "אני לא אוהבת שאת מדברת ככה". אני אומרת "איך? למה מה אמרתי?". אני מכריחה אותה להגיד את מה שאמרתי ונורא נהנית כשהיא מתפתלת עם זה, אבל בסוף היא אומרת. אני מלטפת לה את התחת עם המיני שעוד מעט נקרע עליה ואני אומרת לה "אולי הגיע הזמן שגם את תנסי בגילך". היא מתחילה לגמגם ממבוכה ואני אומרת לה שאני אלמד אותה ושהיא תראה שהיא תהנה מזה. בסוף זה יקרה, אני אזיין אותה בתחת. היא שפוטה שלי והיא תעשה מה שאני אגיד. אני רק צריכה לתת לה הרגשה שאני באמת אוהבת אותה. אני מעמידה אותה מולי ומסתכלת שוב על הבגדים החדשים שקניתי לה. אני מסתכלת לאט לאט על הציצים שלה ועל הבטן והתחת השמן שלה ואיך הכל נוצץ כזה ופרחי ואני אומרת לה "את כזאת כוסית". היא אומרת "די, זה לא נכון" ואני אומרת לה "אני אומרת לך שאת כוסית". אני קוראת לה אלי ומחבקת אותה והיא יושבת על הברכיים ומחבקת אותי על הספה. אני מלטפת לה את השיער ואומרת לה "אני אוהבת שאת משוחררת כזאת ושיש לך ראש צעיר" והיא מחבקת אותי יותר חזק. אני אומרת לה "עם מי את יותר אוהבת להיות - איתי או עם החברות הזקנות שלך מהבית קפה?", והיא אומרת "ברור שאיתך מתוקה שלי". אני אומרת לה "תרדי לי עכשיו?" והיא מבקשת להתחבק עוד קצת אבל בסוף אני אומרת "נו תרדי לי", והיא יורדת לי עד שאני גומרת.

אחר כך אני מחבקת אותה עוד קצת ואז אני אומרת לה "תביאי לי כסף לאילת". היא אומרת "מה, לא נתראה עד שתסעי?", ואני אומרת לה שאני לא יודעת ושנראה אם יתחשק לי, אז היא נותנת לי כסף. היא מסיעה אותי הביתה ואני מסכימה שהיא תלבש בגדים שהיא בוחרת, כי אני יודעת שזה יביך אותה שהשכנים יראו אותה לבושה כמו פרחה שקונה בגדים באלנבי, אבל אני משביעה אותה שתלבש את הבגדים האלה ותתרגל אליהם כל יום, גם כשאני אהיה באילת.

פסיכו לוג​(שולט) - עסקת חליפין
סיפור מרגש בהחלט. אני מקווה שאת משתדלת לא לנצל בציניות את החולשות שלה (ואת הכסף שלה).
תעשי חיים באילת
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י