צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק אני קובעת

אני והזקנה השמנה שלי.
לפני 17 שנים. 6 באוגוסט 2006 בשעה 15:23

לחזור הביתה ולצבא אחרי כמעט 4 ימים באילת זה באסה אבל היה מעולה שם. כשחזרנו בערב כמעט כבר לא היה לי כוח להיסחב עם התיקים הביתה וכמעט כבר חשבתי להתקשר לשמנה שתבוא לקחת אותנו. אם לא הייתי עם חבר שלי זה בטוח מה שהייתי עושה, אבל לקחנו מונית והיא תחזיר לי את הכסף.

זה היה טוב לשכוח קצת מהכל ולהתנתק שם. אני וחבר שלי הזדיינו כל כך הרבה כמו שבחיים לא יצא לנו. ביום שישי כשחבר שלי היה במקלחת התקשרתי לשמנה והיא ענתה ישר כאילו היא כל הזמן לא עשתה כלום ורק חיכתה לטלפון שלי. ישר שאלתי אותה אם היא לובשת את הבגדים שקניתי לה והיא התחילה להתנצל שהיא לא יכולה ללבוש אותם כל הזמן בבית וכל זה. אמרתי לה שאני מאוכזבת ממנה סתם בשביל שהיא תרגיש רע עם זה כי ברור שהיא לא יכולה ללבוש את הבגדים בבית כל הזמן, אבל נורא כיף לשמוע איך היא מתנצלת ומבקשת סליחה שאני מאוכזבת. היא שאלה אם אני רוצה שהיא תלבש עכשיו ואמרתי לה שלא וזה עוד יותר גרם לה להתנצל והיא ממש ביקשה ללבוש אותם. אמרתי לה "את אוהבת את הבגדים האלה?" והיא אמרה שהיא אוהבת את זה שאני קניתי אותם במיוחד בשבילה ושאני נהנית כשהיא לובשת אותם ואז אמרתי לה "את אוהבת את הבגדים של הזונה?". היא שתקה קצת ואמרתי לה "אולי באמת תהיי זונה" והיא שאלה למה אני מתכוונת ושמעתי שהיא קצת מפחדת אז אמרתי לה "לא משנה נדבר על זה בהזדמנות" וידעתי שזה ישגע אותה מעכשיו.

אחר כך היא שאלה איך החופשה ואמרתי לה שאני ממש נהנית ושכל היום אנחנו מזדיינים והיא שתקה והרגשתי שהיא מקנאה, אז בכוונה התחלתי לתאר לה איפה ואיך אנחנו מזדיינים ואיך הוא יורד לי ואיך אני יורדת לו וכל זה. שמעתי איך היא מתפתלת ונבוכה ובסוף היא רק אמרה "אני שמחה שאת נהנית, זה מה שחשוב" ואני אמרתי לה "נכון", ואז היא שוב שתקה ואמרתי לה שלא תבזבז את הזמן על שתיקות כאלה. היא שאלה אם אני מתגעגעת אליה. ידעתי שהיא תשאל את זה בסוף. אמרתי לה "לא ממש" ושמעתי איך היא מתנשפת ובסוף אמרתי לה "למה את שואלת שאלות טיפשיות? בשביל מה את חושבת שהתקשרתי?" והיא אמרה "לא יודעת אולי רצית להיות מנומסת ולא באמת התגעגעת" וזה נורא הצחיק אותי שהיא אמרה "מנומסת". אמרתי לה "מה אני אחת החברות הזקנות שלך שמתקשרות אליך רק בשביל הנימוס?" והיא שתקה ואני אמרתי "זה מה שאת אומרת שאני זקנה כמוך?". היא ישר התחילה להתנצל ואמרה שלא ושהיא אוהבת אותי כמו שאני בגלל שאני צעירה וחמודה וכנה איתה וכל מיני דברים כאלה, עד שהיא אמרה בסוף שאני החברה הכי אמיתית שלה. מצד אחד זה היה נורא טוב לשמוע איך היא מתפתלת ומתנצלת ובסוף עוד אומרת לי כמה שאני הכי בסדר בעולם, אבל מצד שני לא יכולתי לראות אותה מולי אז זה לא אותו דבר, ופתאום גם עלתה לי בראש תמונה של הכוס השמן שלה והציצים שלה רוקדים ונופלים וכמעט חטפתי בחילה. אמרתי לה שאני צריכה ללכת ומזל שחבר שלי יצא אחרי דקה מהמקלחת והתנפלתי עליו כאילו שנים לא נגעתי בו, אפילו שרק לפני המקלחת הזדיינו, והתחלתי להתנשק איתו והעליתי אותו מעלי כי הייתי חייבת להרגיש אותו כבר ולמחוק את המחשבות על השמנה הזאת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י