לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 23:21
קפצת לנגן אצל חבר. אני בבית, גולשת ברשת. חופש, ירח דבש.
עוברת למחשב שלך, פותחת את תיקיית ההורדות. מזמן לא חיטטתי לך. לפעמים אני אוהבת לעשות לך את זה. לא מתעניינת בכל השאר, אוהבת רק לפתוח את תיקיית ההורדות ולבדוק מה חדש בפולדר ה"פמדום" שלך. מכניסה את כל הסרטים למדיה פלייר ומתחילה לצפות.
ממממ, הורדת חבילת סרטים רוסית הפעם. נחמד, קצת מיושן, אבל בכל זאת מחרמן.
לא יודעת מתי תגיע הביתה - עוד רגע או שעתיים. מחליטה - מכינה לך סשן וזה אחרי שני זיונים היסטריים במהלך היום כשבשני היית קצת הזונה שלי אבל התעניינתי בעיקר בסיפוק צרכי מחורמני העל לאור שמלת הכלבלבות החדשה שהענקתי לך, בעלי היפה.
מתפשטת, עוטה מחוך שחור, מסדרת את החזה היפה שלי שיפוצץ את המחוך מלמעלה.
לובשת תחתונים חדשים שקנית לי מתנה, ורודים-שחורים שכתוב עליהם "אקסטרים".
נועלת את נעלי הפלטפורמה החדשות שקנית לי בנוקס. שחורות, לקה, מכניעות אותך בכל זמן ומצב.
מסתרקת, מתאפרת שחור, שמה אודם בוטה. ככה אני אוהבת אותי.
מכינה את הסלון. חושך, נרות, הסרטים הרוסיים ברקע.
מכינה לך על הספה צעצועים לכשתבוא: שמלת כלבלבות מוכתמת, כמו שאני אוהבת, בשפיך שלך ובמיצים שלי מהצהריים, שרשרת, סומק, צללית ורודה, קוקיות, החלטתי שאתה תהיה היום כלבה אמיתית. לידי, צלחת עם עוגת שוקולד, בונוס שתוכל לאכול אחרי שתתנהג יפה מהצלחת האהובה עלייך - כף הרגל שלי.
מתיישבת מול המסך. מתחרמנת. רוצה לקבל אותך כבר. זיכרון ההתפרעות מאחרי הצהריים עדיין מרטיט אותי.
הולכת לחדר, הולכת יפה יפה בעינטוז קל על הפטפורמות החדשות שלי, כאילו אתה מסתכל. מרגישה שלמה. חוגרת לעצמי סטראפ-און. חוזרת למחשב שלך. פותחת את הצט' של הכלוב, מאוננת על קצה הדילדו הזה, מתה כבר שתבוא. נענית לחיזורי כלבות בצ'ט, נהנית לדבר איתן.
אתה נכנס, הכל חשוך, אתה רואה בדיוק מה אני עושה.
"אליי על ארבע" אני מורה לעבר נעליי.. כנוע ומאושר אתה מגיע אליי, בלי מילים ניגש אל נעליי ומשתגע מתשוקה. אני מצ'טטת, מתעלמת מנוכחותך, אבל מחורמנת עלייך רצח. "תלבשי את מה שהכנתי לך, כלבלבת". אתה נעמד מולי מגוחך. הזין הענק שלך מעמיד קדימה את כל השמלה העלובה שלך. אני רוצה אותך, אבל מתאפקת, נהנית להתעלל בך. אני רומזת לך להתקרב לגופי, אתה מנשק את כולי אומר לי כמה אני מדהימה ועושה לך את זה, מסניף אותי, אוהב אותי, מחכך עליי את הזין שלך לאות הערצה ובעלות מלמטה, כמו חתול. חוזר לנעליים. כל הזמן הזה אני מצ'טטת. בקוליות, מנווטת בין 2 כלבות חרמניות, כמוך. אם לא היה אמצע הלילה הייתי מוכנה באותו רגע להזמין אותן, רציתי לראות אותך מזיין להן את התחת, כן. הן לראשונה הצליחו לעורר בי את זה וזה דווקא מוצא חן בעיניי.
להוראתי אתה מוריד לי נעל ומביא את העוגה כדי שאאכיל אותך. אתה יונק, מוצץ, בולע לי את כף הרגל, נאנק. עומד לך בטירוף. אני כבר מתה לזיין אותך. "תעמדי, זונה. אני רוצה אותך ר' ". אני מתחילה לדפוק אותך, בלי חדירה. קודם דפיקות, לזעזע לך את הגוף, לא כל כך מהר תקבלי.
הולכת למיטה. את זוחלת אחרי, אצה רצה לענג אותי. "אני הרוסה על השמלה החדשה שלך. והאיפור הורוד ממש מתאים לך, מותק. מזמן לא איפרתי אותך ברוד". יש לי עונג עצום הרבה לפני מה שאתה עושה לי - אני פשוט דופקת אותך בעיניים, בולעת אותך. אני נמשכת אלייך כל כך. משכיבה אותך על הגב, נכנסת לך בין הרגליים הפשוקות, חודרת אלייך ומתחילה להעיף אותך לחלל. את מתענגת. "הו, כן מלכתי. תודה מלכתי, אני אוהבת אותך עטלפית-על יפה שלי". את ברקיע השביעי. בסוף אני לא עומדת בזה יותר. מתגעגעת לקבל אותך אליי. מתיישבת עלייך ועל פנייך לסירוגין ואונסת לך את הצורה. חייתית ומסטולית, אין לי מושג איפה אני. בסוף אני מתעייפת, מרפה לתוך זה, גומרת וגומרת, מאשרת לך להשפיך לתוכי. רגע של שקט וחיבור.
אני חוגרת לך את הסטראפ און כשהוא ממלא אותך, מלבישה עליו את התחתונים המגוחכים הטורקיזיים, אלא עם הזין בחוץ שמחרפנים אותך. קושרת לך נעל לפנים, שולחת אותך לישון. אני יודעת שלא תישני בשקט - נוהל קבוע של התעללות, מחבקת אותך בכפית מאחור ואנחנו נרדמים. תוך זמן לא ארוך את מציקה לי, מאוננת עם הזין שלך על הרגל שלי. ככה שעות שינה טרופה עד שאני מאשרת לך לאונן ולגמור בתנאי שתספרי לי כמה את קטנה ומושפלת תוך כדי. אני שלושת רבעי ישנה מלטפת את גופך האהוב. את מבקשת אישור לגמור כשאת מוצצת לי את כפות הרגליים. אני בשינה עמוקה, את מסיימת את ענייניך כשאת סוגדת לרגליי באקט בינך לבין עצמך. אני גמורה, ניזונה מהאנרגיה שפורצת ממך מתוך שינה.
בבוקר, מפגש עיניים. אהבה עמוקה. זיכרון המאורעות האחרונים. חיבוק כמעט אוטומטי. אתה עוטף אותי. "אשתי, אשתי, אשתי", כמעט מייבב לתוך צוווארי.
