וביום ה 27 ,
ויחלו הכתפיים והרגליים וכל השאר:
ויחלה הגוף הכואב ביום ה 27, מכל מלאכה אשר עשה
וינסה לשבות ביום ה 27, מכל מלאכתו אשר עשה....
ניסה, הגוף, בחיי שניסה. מאמש, ניסה לאותת, להתריע, לזעוק.
והבוקר, קצת לפני שצריך להתעורר, הוא הבין שאין מצב...וסידר לעצמי מגרנה.
אבל לא אני אכנע למיגרנה...זומיג אחד, שעתיים שינה נוספות והופה היי...
מתייצבת בחדר כושר. אימון מחזורי קורע. 90 שניות על כל מכשיר, 30 שניות מנוחה
18 מכשירים...קריעה
ואח"כ, מתיחות. שיעור כמעט פרטי. 4 פליטות שיעור אירובי בבריכה.
הנער שמותח אותנו, שוקל בערך כמו ציצ אחד שלי.
מה שלא מונע ממנו לדרוש מאיתנו לטפס על הסולם
ולהתלות מהשלב העליון...למשך דקה שלמה.
וכשאנחנו לא מצליחות, הוא מזנק על הסולם, לעשות את זה איתנו.
מה שגורם לחולצתו לטפס מעלה ולשתי בנות הנעורים שבינינו, לרייר על הקוביות שבבטנו.
ולנשור בעדינות של שק מלט, מהסולם לרצפה.
ואח"כ, גיחה קצרה לדומית האמיתית שלי...
הו איקאה שליייייי....
הו איקאה שלייייי....
ההיית או חלמתי חלום?
כוסית, בלונדינית ג'ינג'ית עם עיניים כחולות...וגו'
ו[b]
לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2007 בשעה 16:26
