לפני 17 שנים. 22 בנובמבר 2007 בשעה 15:18
כמו בסרט אימה,
נחת אתמול בערב עץ על חוטי החשמל מול אחד הבנינים ברחוב.
פיצוץ, קצת גיצים והפסקת חשמל שנמשכה עד 8 בבוקר.
ועד כמה שזה נשמע רומנטי, להעביר לילה שלם לאור נרות,
זה ממש לא התרגשות גדולה. בטח לא רגע לפני בוקר מופרע.
בבוקר, הכל עבר בחטף
נסיעה, קבלה,
חלוק בית חולים עם תחת בחוץ.
הרדמה
חתכו, משכו, קשרו, תפרו (כל אחד והבדס"מ שלו)
התאוששות קשה...
אני איימת המרדימים,
לא ממש התחשק לי לחזור לנשום.
לחץ פיסי מתון פלוס ושחרור הביתה.
עד מחר, אני מרותקת למיטה, עם רגליים למעלה.
(נו, ברור, סוטים שכמותכם...אתם מוזמנים לעשות בי את זממכם, אם תצליחו...)
מחר אני כבר אוכל ללכת או לשכב.
הרופא אסר עלי לשבת ו/או לצלול.
בבניין ציון ננוחם
