פוסעת בעקבות האהבה

ועם כל הלחץ והבלאגן.

מדידה ראשונה של יצירת העור למסיבת בר המצווה.

החצאית...כאילו שנתפרה על הגוף שלי ישירות. מדהימה.

המחוך...עד גובה הציצים, היה מושלם.

משהו שם בציצים הפריע לו להמשיך להיות מושלם.

אממ, הציצים פשוט התעקשו לפרוץ מכל מיני צדדים.

האמת, לי לא ממש איכפת ללכת טופלס.

אבל מתוך התחשבות בצרכי ההתרבות של האוכלוסיה היהודית בארץ הקודש,

לא הייתי רוצה לחבל ביכולת המינית של גברברי ישראל.

אי לכך ובהתאם לזאת, יתפר מחוך חדש.

הישן, אולי יהפוך למחוך בטן יומיומי

ובא לציון גואל.