סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 16 שנים. 15 בינואר 2008 בשעה 21:12

הזמן, מרגיש שונה באילת.

עובר מהר, כי נעים

עובר לא, כי הכאב לא קטן

והגעגוע, גדל.

ומרגיש לא בסדר להנות,

ומרגיש לא בסדר להפסיק לכאוב

ובכלל לא בא לי פסטיבל עכשיו

ואפילו לא סתם לצלם.

אבל החיים...הם חיים, למה להכאיב להם

אז ממשיכה, לפחות בכח האינרציה.

אומרת, "טוב" כששואלים אותי לשלומי.

אמא אמרה לי פעם

FAKE IT TILL U MAKE IT

אולי הגיע הזמן, בגילי המופלג,

לעשות מה שאמא אומרת.

Whip​(שולט) - אני חושב שהיא הייתה רוצה שתהני שם,
שתחשבי עליה, אבל גם שתהני.
כי זה העיקר בחיים, ליהנות מהם, למצות אותם,
כל עוד אפשר...

החיים אירוניים,
איך יצא נופש מפנק משולב בכאב ובשבעה.
עצוב, ונורא סימבולי.

חיבוק גדול לך.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י