פוסעת בעקבות האהבה

נגמר זמן המנוחה,

גם לאבל אין זמן אמיתי בחיים השוטפים.

באילת האויר קפוא וזה מתאים לעצב,

אבל המציאות, כמו כמו הרוח שמשתוללת כאן,

לא עוצרת לרגע.

הפסטיבלכבר מוכן, רק מחכה בצבעוניות לקבל

את פני הרקדניות. שמחות ועולצות.

אני , מוגנת , מאחורי המצלמה,

מתעדת בעצב שלי, את השמחה שלהן.