סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 16 שנים. 27 במאי 2008 בשעה 14:35

חבר אהוב (כן...אתה חבר אהוב), שאל אותי, מה אני רוצה.

התשבה היתה, שזו שאלה שאני לא באמת יכולה לענות עליה.

זו שאלה לא מספיק ספציפית.

אח"כ, אמרתי שאני רק רוצה להיות מאושרת.

ובלב חשבתי, שהשבר בי כל כך גדול ועמוק, וממשיך להעמיק

שאני לא בטוחה שאני עוד זוכרת, מה זה להיות מאושרת.

שאני בכלל לא בטוחה שאני יכולה באמת. להיות מאושרת.

החוקי שלי, הבין את זה השבוע. פתאום, בשישי בלילה,

נפל לו האסימון. אצלו, בבום גדול.

אצלי, המפץ גדול.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} אה, - אושר הוא מצב כל כך בדיד.
איזה אסימון נפל, ואיך?
}{
לפני 16 שנים
עדי זילברברג - רגע של באסה...
לפני 16 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - הממממממ....תגידי לו שלא יקטר פתאום....לא לדעת איך להיות מאושרת זה בהוראות הייצור של כל פולניה....שלא יעשה פרצוף פתאום של לא ידעתי לא שמעתי...
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י