פוסעת בעקבות האהבה

אוף, אוףף, אוףףףף, אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף.

היום התחיל מחורבן.

המינידומית חולה עדיין,

העירה אותי הבוקר להגיד שנורא בא לא להקיא...ותוך שניה, התחילה להקיא על כל הסביבה,

שטיח פרסי אחד, שמיכת פוך אחת, מיטה זוגית. לכלבות שלום...הן הצליחו לברוח בזמן

חוץ מזה, בין לבין....היא עדיין מתנהגת כמו גבר חולה, מסתובבת בכל הבית עם פרצוף אומלל,

מייללת, ומשפיטה את אחיה.

באיחור של שעה, רון בלב ואוטו ביד, יוצאת לאסוף את עין ליום כיף. האוכל אצל בכור את שושי נפלא

כתמיד. ולמרבה הפלא, מוצאות חניה ברחוב, סמוך ליעדינו הבא, נוקס.החנות מלאה עד אפס מקום

בכל מיני בגדים לנערות אנורקסיות. מצליחה למצוא מחוך מרגש, שאפילו נסגר בשיטת סקרלט

אוהרה, והופך את המותניים שלי לצרות ביותר..מה שגורם לחזון להתפרץ בחדווה כלפי מעלה ולארח

חברה לאוזניים...לא, לא קניתי אותו...אולי בשבוע הבא יגיע כזה מהבד שאני רוצה ואז תזכו לראות

את המחזה המלבב לנוכח ההופעה של וונוס. (וונוס בייבי, אני אשלח לת תמונה קודם, כדי שלא

תתעלף תוך כדי הופעה...). אבל קניתי הפתעה לחוקי. אולי, אם הוא יחליט להחשף, תקראו בבלוגו

את החוויות.

ואז...תוך כדי פסיעה מעדנות הלאה...המשיך היום המגעיל. בפעם הראשונה , בגיל 40 ושבועיים,

נכנסתי לחנות סקס. מכל החנויות שבת"א, לחנות הסקס של צביקה. טוב...לא זקוקה לאמצעי מניעה

השבוע. המקום הכי מגעיל שיכולתי לתאר עם בעל בית מגעיל עוד יותר. לא הייתי נוגעת בשום דבר

שיצא משם גם אם יעבור חיטוי יסודי והסגר. בגדול, חושבת שהאיש יכול לשווק את עצמו בתור אמצעי

מניעה...איבדתי את החשק המיני לשבוע, שבועיים הקרובים. בעעעע.

המשכנו לכיכר מסריק. שם גיליתי שאיבדתי את הנייד. נכון, הוא דפוק. נכון, הוא גם מקולקל, הכל

נכון... אבל עכשיו, צריכה לשחזר את כל מספרי הטלפון. אז חברה...

תעבירו אלי מספרי טלפון בפרטי, בבקשה

ולסיום היום הנפלא, לא, אין את המכשיר שלי בנקודת אורנג' ליד הבית...יש רק בגלילות. הייתי מצפה

מהמוקד שיגידו את זה מראש...אבל היום, זה ממש לא היום שלי.

אז אני מתחת לפוך...מקווה לגרום מינימום נזק לסביבה או לעצמי.

מחר יהייה זה יום חדש...