כרוניקת עונג לא ידוע מראש

היה לילה חשוך ורטוב. הוא נע מהר בעלטה , מחריש נקישות עקבים רכות , נמסך אל הרחוב כצל חולף. אף לרגע לא הרים מבט כאילו ביקש להיטמע בצללים. ידיים רועדות סגרו בחוזקה את מעיל הצמר השחור העבה על הגוף הרזה . רק קיווה שאיש לא יבחין בו במסעו הקצר מהרכב אל מפתן הבית. עירום בתוך המעיל העבה, שכבר נדמה כי לא יוכל להיות גדול מספיק כדי להכיל את בושתו. תומר שקע עמוק בצמר הגס, המתרה בעצבי הבשר החשוף וכל כך ייחל להעלם בו. מוחו שחזר במדויק את דמותה. את מגעה. את חוטי החשמל הדקים . בלתי נשכחים. בלתי מובנים. שחיברו אותם לרגע מהג'ינס לשמלת הרפאים הלבנה, כשל פיית יער חמקנית. חום הציף אותו ושכחה. מראה בית המגורים השגרתי העלה בו עתה צמרמורת מתהדקת, אצבעותיו השוגות בקימורי גופה שכמו נברא להתהדק לגופו , נקפצו לזכר בקשותיה. כמעט כעס על עצמו. רק היא יכלה לגרום לו לאבד כך עשתונות. מה אם מישהו יבחין בו? יושיט לו יד? מגע הצמר המרדן על העור החשוף עורר בו תחושות חדשות. סותרות. כוח. שחרור אך גם תלות ואובדן. מבוכה. פחד וגם בטחון שלא היה בו מעולם כאילו דבר לא יוכל לו. האם אני מאבד את שפיותי ? הוא שאל את עצמו ושוב נתלה בזכרון אחר .מכאיב. עיניה . חודר לקרביים. כמעט לא יכל להביט בה. למענה.
החיש צעדים. ידיים מהודקות איבדו תחושה. הנה פתח הבנין. שלה. חדר המדרגות. שלה. נכנס . שלה? . חושך עצום. מזל. את שתי הקומות הראשונות הוא מדלג נסער כרוח. מגשש דרכו בחשיכה. מתנשם למרות הקור. נעצר לפני גרם המדרגות האחרון . כמו שביקשה. כמי שכפאו שד הוא מסיר את המעיל . קופא. שומע רחש מאחת הדירות הסמוכות. אנשים צופים בטלויזיה. שגרת יומם. מבלי משים מתמהמה רגע. מאזין. חדשות. חם להם ולו קר. לבד. בחושך חדר המדרגות. עירום. איך בכוחה להביא אותו לכאן? במילה. במשפט. כל כך נחוש לרצות אותה. לא לחשוב יותר. להעמיד את רצונותיה לפני שלו. להוכיח לה שדבר לא יעמוד בדרכו . מתכופף. מניח ברך זהירה על המדרגה הראשונה. זרם שלוח של קור מכה ברגל החשופה. הגוף רועד. מפגש הברך עם הרצפה קשה. צועק כאב לאורך הגוף . לא נכנע לו. עוד רגל זהירה. לאט. בקצב הזה לא יגיע אליה בקרוב...
"קדימה" הוא שומע את קולה בראשו. "קדימה כלב נאמן שלי". מחיש את צעדיו בברכיים כושלות. מישהו עוד יצא לחדר המדרגות וידליק את האור. גופו רועד. פחד? קור? בושה?
תשוקה כואבת הציפה אותו. יוקדת מכאב הברכיים. זכרון גופה המושלם בגבו. ציפיה בוערת. כמיהה שאין לכבוש. כאב הגוף העמוק את היעדרו של דבר עצום שלא הכיר. גדול מגופו. גדול מכאבו. כמעט גדול מלהכיל. להיות שייך. חסר גבולות. מרוסן לכדי מעוף . מוצף. עוד צעד. להיות כל כך כלוא כדי להיות כל כך חופשי. פחד. פחד ממה שתמצא שם כשתקלף את כולו. פחד שלא תאהב את שתמצא. חשוף כל כך . חפץ. נטול כל יכולת לבחור. כלי בידיה לשימושה. וכי מה תאהב בו ככלי? בברכיים כושלות שמחר יכהו משטפי דם הגיע לדלת ולא זכר כלל איך הגיע.
שלח כף אחת כמהה אל הדלת מדמיין את חומה מאחוריה. שורט. מגרד. משחר לפתחה כחיה עירומה, מיוחמת, מורעבת, כואבת. כאילו מישהו חיכה לו הדלת נפתחה ואור מסמא הציף את פניו השחוחות. לרגע קפא על מקומו . ניטלה יכולת הדיבור . אחר קרס פנימה כמו בלי לחשוב. הדלת נסגרה אחריו. לו לא היה האור לבן כל כך . ידע שהיא מביטה בו וכמו חש את עיניה צורבות את גבו. משפילות את קומתו התקפל אל עצמו . רצה כל כך לבכות עכשיו . לצעוק. לגרום לה להרגיש. דחף כובש הציף אותו לאחוז ברגלה בייאוש ולהתחנן שתגאל אותו . שתזיין אותו. שתשפיל. שתיגע. שתיקח. שלא תשאיר אותו עוד לעצמו. שתק.
קפוא באור הבהיר רק קול צעדים רכים סביבו. גופו נדרך. היא מתקרבת אליו. עוצם עיניים ומדמיין אותה יחפה ולבושה. פחד עלה בגרונו וכיווץ. יד רכה ונחושה לא הכאיבה. נשלחה אל קו השיער ללטף . עצבים מרוטים, חשופים, כל כך רגישים עכשיו. היא יודעת? צמרמורת עונג חדה, מייסרת , נשלחה מעמוד השדרה לבשרו כולו. נאלץ לחשוק שיניים ולוותר לגופו להתמסר לעוצמת גרוי המוכרת לו בקרבת שיא העונג עם כל אשה אחרת. רך כל כך. יד מלטפת את פניו. לאט. ואז ראה כפות רגליים. לק סגול לילך. כפות לבנות. "הכלב שלי רוצה ללקק?" הקול רך אליו אך מכניע. מהנהן. "רק את הבוהן. למצוץ" הוא מרכין את ראשו. כל כך נרגש מהבוהן שלה בפיו. משהו ממנה. אצלו. בתוכו. באחריותו. שעה ארוכה הוא מלקק אותה במסירות אין קץ . כל כך מרגשת אותו הכף שבפיו שהוא מרגיש את הדם זורם לחלציו. נבוך ומושפל מהתרגשותו הגואה .בולטת. האמנם כף הרגל שלה מרגשת אותו כל כך? ההשפלה? המעט שניתן? החסר?
היא מבחינה בזיקפה הגדושה שלו וניגשת סביבו להשתעשע בה בכף הרגל. מעבירה עליה כף חלקה. צוחקת. משחילה את הזין החושק בין הבוהן לאצבע ומחליקה אותה קצובות. משועשעת לתגובות גופו . גופו רגיש כל כך שכל מגע קל מקפיץ אותו . אנחה בלתי נשלטת נמלטת ממנו. כל כך קרוב לקצה. היא צוחקת ומרפה ממנו. "לא כל מהר. זונה צריכה ללמוד לשרת. זונה צריכה לדעת לשלוט בעצמה". משום מקום היא מביאה חוט שחור מעור ומנחה אותו לעמידה על הברכיים. "אהה" הוא צועק . מתקפל. מגע אצבעותיה הקורקטי בזין הבוער שלו צורב בו תשוקות איומות בתחתית הבטן . צורך עז בפורקן. מיידי. עז. עוצמתי. הוא עוצם עיניים. היא כורכת את החוט סביב הביצים והוא לא יכול יותר. במיומנות היא קושרת את הזין שלו סביבו. מהדקת כל ביצה בנפרד ומדברת אליו "צריך לרסן אותך, זונה. את תגמרי כשאגיד לך. את צריכה ללמוד לגמור מהכוס כמו זונה אמיתית. הזין שדבוק אלייך לא בשימוש עכשיו . הוא יחכה לי כשאצטרך אותו. אל תעיזי לגעת בו.
הפניה בנקבה כל כך מבלבלת אותו. משפילה ומייחמת. להיות לה אשה. זונה. מאהבת. כלי לשימושה ולשעשועיה. קצת לפני שהוא מאבד שליטה על גופו היא מכניסה את הזין הקשור למחצה לרגע לפה והוא מתקפל בנחשולי תשוקה קודחים. רעב כחיה אליה . כמו שלא היה מעולם. מוכן לעשות הכל עכשיו רק כדי לזכות לגמור מולה. לייצר לה חלב. שרק תסתכל בו. שרק תבקש. אין לו צורך אפילו במגע. רק לגמור למענה. היא קוראת את מחשבותיו ומושכת את הביצים שלו למטה חזק, על סף הכאב. חוסמת ביד בטוחה את תעלות העונג הזקוקות, המכורות ואומרת ברוך "עדיין לא. זונה שלי" זוכרת שהפקרת לי את עצמך?" .
היא מסיימת לקשור את הזין לבטן שלו והוא לא נושם יותר מהתרגשות. חוזרת לעמוד לפניו . כף הרגל שלה עתה על הפנים הלוהטות. את אוהבת את כף הרגל שלי זונה? . "כן , מלכה שלי ". הקול שעולה מגרונו חנוק מהתרגשות." כמה אוהבת אותה?" "כמה שאפשר." "התעלסי איתה. עשי איתה אהבה. אני האחת שלך , לא מלכה." הוא נוטל את הרגל כאילו היתה הדבר השביר והיקר ביותר בעולם ומלקק בעדינות , מחבק, מלטף. לאט . לאט. לאחר שעה ארוכה היא שואלת "כמה אצבעות את יכולה להכיל, לדעתך?" "לא יודעת המלכה" סטירה מהירה, לא צפויה ניחתת על פרצופו , שסומק עז עולה בו . הוא לא היה מוכן לזה ובא לו כל כך לבכות. מתעשת רק מעט "למה?" "אני לא מלכה , אני האחת שלך . מבין?" הקול שוב רך כל כך וממיס. "כן האחת". "לומדת מהר, הכלבונת" היא אומרת בקול מתגרה. שוב שולחת יד אל הלחי והוא נרתע לאחור. עכשיו לטיפה. היד מלטפת אותו כל כך רך עכשיו שליבו שוקל להישבר. "את הזונה שלי?" "כן, האחת. " עונה בלי להסס. "רק שלך"
כף הרגל יפה כל כך , הוא לא יכול להתיק ממנה את מבטו. הבוהן מזיינת אותו עכשיו בפה. לאט היא דוחקת את שאר האצבעות . פוערת את פיו עוד קצת ועוד קצת. "עכשיו גם הרגל השניה" דמעות מצוקה עולות בעיניו , שניה לפני שהוא נחנק היא מוציאה את הכפות .
בשניות ידה אוחזת בבסיס הצוואר שלו כמו שאוחזים גור כלבים בן יומו. הוא מתכדרר תחתיה . "מה הזונה שלי רוצה?" היא מקשה "אותך. את האחת שלי." "הזונה שלי רעבה?" "כן , האחת". "רטובה?" "כן האחת"
עונה מהר. אוטומטי. לא חושב יותר. כאילו נועד כל כולו לתווך בין רצונה לגופו. לנפשו. להיות לה
לפני שהוא מספיק לענות, משהו נקשר לצווארו. רצועת הולכה?
"מה הזונה שלי רוצה?" הקול שלה קשה עכשיו. הוא מתכווץ תחת נוכחותה הלבושה כל כך . מגמגם- " רק לספק אותך, האחת שלי.." "לספק אותי? ואיך תספקי אותי?" "איך שתרצי האחת"
"את יודעת שהאחת שלך אוהבת לבעול את הזונה שלה, נכון?" שתי אצבעות מכניעות את הפה שלו בבת אחת. מחליקות לתוכו פנימה והחוצה . היד השניה מתהדקת על הצוואר הקשור.
בקושי מצליח להנהן. "מה את רוצה , זונה. תגידי בקול רם"
"אני רוצה שתזייני אותי האחת" הוא אומר בקול כבוש. מה? לא שמעתי. היא מוציאה את האצבעות והוא מתנשם לתוך היד שאוחזת בו בסנטר. "שתזייני אותי בבקשה. אני מתחננת שתזייני אותי" הוא מתפרץ .
"אז זה מה שהזונה שלי רוצה?" היא מגלגלת לאט את המילים בפה . "הכלבה שלי מיוחמת ורוצה לקבל ממני זין?" שוב רכה. קול נמוך, הוא אינו יכול יותר להביט בה, דרוך אל כל שינוי בטון . חי במילותיה. היא מדברת אליו כאילו היה פעוט שמבקש ממתק.
הוא קורס לרצפה תחתיו. מתכדרר אל תוכו . לוחש "כן, האחת שלי, אעשה הכל. בבקשה. הכלבה שלך תעשה הכל כדי שתסכימי לזיין אותה . "
היא מושכת מהצואר . לא מרחמת. סוחבת אותו בקולר . הוא בקושי מדביק את הקצב ונגרר אחריה מתנשף. "עלי על המיטה זונה, לא אמרת שאת רוצה לקבל זין? . זה לא מה שזונות מתמחות בו?"
הוא עולה ברגליים כושלות והיא מאיצה בו. "אין לי את כל היום בשביל הפעם הראשונה שלך, זונה"
כל כך מתרגש . "קדימה, תראי לי כמה את משתוקקת לאחת שלך." הוא קובר ראשו בכר. "הזנה שלי מרטיבה?" הוא לא מגיב יותר. הגוף כל כך רועד
הוא לא יודע עוד למה רק שאין לו שום שליטה.
היא סוטרת לביצים הקשורות מעונות שתלויות להן במהופך והוא מתכווץ . נבוך כל כך למראה הזיקפה הקשה שלו . תשוקתו החשופה אליה. הזין שמפלח את דרכו הנואשת אליה ולא מגיע. רוצה כל כך להיעטף. להסגר. לחדור קצובות.
"תפתחי רגליים , זונה" שוב קשה. חותכת. לא הביט בה.
הוא פותח מעט. מכה ניחתת על ישבן אחד. "תפתחי רגליים אמרתי. גדול" יפה זונה ככה
תחת אחורה. עוד. כל כך יפה . כל כך מושפל עכשיו. יודעת כמה את רטובה , זונה?
היא נוגעת בזין הקשור ומתירה קפיץ בבטן שלו. קורי נוזל נטווים ממנו אל המיטה. היא אוספת אותם באצבע ומגישה לפיו. מרגישה? תנקי את האצבע. היא דוחפת אותה עמוק לפה שלו והוא מוצץ כאילו נולד לרצות. למצוץ. לקבל הכל. ראש למטה , פשקי את הכוס שלך היא מצווה עליו. כן, עם הידיים. הוא מציית. . על הברכיים, הראש מוצמד לכרית והידיים מפשקות את התחת. ככה אני אוהבת אותך זונה הוא שומע אותה אומרת ומתרחקת
חכי לי ככה
כל כך מושפל. כל כך נבוך. היא מתהלכת בחדר. כל כך חשוף. מפוסק. חסר אונים בפניה. יודע שאין דבר שלא יעשה למענה כעת. לא מסוגל יותר לחשוב. פועל כאוטומט. חסר גבולות. מה שתרצה.
כשהיא חוזרת היא נדחקת לפניו. ידיה אוחזות בשני צידי הפנים שלו ודוחקות אל תוך הפה שלו את הזין שלה שחגור אליה. הפתעה. כמעט נחנק. "עמוק, זונה". תרטיבי אותו טוב כי הוא הולך להיכנס לתוכך
אין לו שום שליטה על קצב המציצה. היא מזיינת לו את הפה לפי הספר. מחזיקה את הראש במקום ללא תזוזה ונדחקת פנימה והחוצה. מכריחה את הפה שלו לפיסוק רחב. עד לעומק הגרון. עד אובדן נשימה. ושוב. היד מלטפת לו את השיער כשהוא כמעט מקיא ונהדפת החוצה ממנו. רוק סמיך ניגר מחוץ לפה והיא אוספת אותו ומורחת על הכוס הסגור. מכניסה אצבע. לאט. אחר כך שתיים
מוכנה לקבל אותי? לוחשת
כן. כאילו מישהו אחר דיבר מגרונו. כאילו כל חייו חיכה לרגע הזה. כאילו כל ישותו מתרכזת ברצון העז להיבעל על ידה. להילקח. להיות משוייך לה לנצח. צרוב בבשרו . מסומן. נושא את כאבו שממנה . רוצה. משתוקק. בוער אליה. רק להרגיש. להכיל. לא לחשוב.
תתחנני
הוא כמעט בוכה."תשתמשי בי". "בבקשה" כמעט ביבבה
היא מלטפת עכשיו ברכות את הזין הקשור. את הביצים הנפוחות. הוא מתפתל תחתיה
זקור עד כאב. ביד אחת היא מלטפת את הביצים . כמעט בלי ששם לב הוא מרגיש שהיא מתחילה להידחק אליו. לאט . לאט. מילימטר אחרי מילימטר . הוא מאובן כל כך. אין לו כל יכולת לזוז. להתנגד. יבבה חנוקה. התחלה של כאב . היא עוצרת. מלטפת . יותר קל ככה , זונה? היא לוחשת וממשיכה לאנוס את עצמה לתוכו. עמוק. עוד. "קבלי אותי. תפתחי את הכוס שלך. משתדל. הידיים מפסקות כל מה שאפשר.
הזין עומד כמו טיל . צמוד לבטן. לא בשימוש , היא אמרה. זונה לא צריכה זין כשמזיינים אותה. זונה צריכה לדעת לגמור משם..
כמה בתוכך, לדעתך ? היא שואלת בלחש אין לו יכולת תגובה. יד רועדת נשלחת להרגיש את גופה צמוד לשלו. זהו. הכל בפנים
היא מתחילה לנוע אליו בגלים. לאט . מחליקה ובועלת אותו. כואב. נעים להתפוצץ. הגוף לא יודע מה להרגיש . כל כך מבלבל. כובשת אותו. משפילה. אוחזת באגן שלו . לאט היא מגבירה את הקצב. משפדת אותו לגזרים. "חזק או חלש, זונה, תגידי?" חזק הוא מתחנן אליה בבקשה חזק. הוא לא מאמין לעצמו. כל כך עירום, כל כך נכבש, חשוף, כל כך זונה, כל כך נמוך, כל כך שייך
היא קורעת אותו בעוצמה גוברת. כואב. לא, לא, נעים. אל תפסיקי. תשוקה חייתית. רק מילה אחת הוא מצליח לפלוט מתנשף עוד . אני מתחנן. עוד. ממעמקים עולה בו תשוקה שלא היתה בו מעולם. תשוקה שאין לכבוש
רוצה עוד?
ידיה נעוצות בצידי אחוריו כשהיא נעה קדימה ואחורה מאחוריו. של מי אתה? רק שלך
כל כך צריך לגמור . בבקשה , תרשי לי לגמור הוא שומע את עצמו אומר
רוצה לגמור?
יש לך עשר שניות לאונן ולגמור. את גומרת על עצמך כשאגיד לך ברור?
כן, כמעט מתפוצץ
אחת. הוא מאונן על החוטים הקושרים אותו. הזין מתפרץ מהם והם נכנעים לו. פזורים שחורים על הגוף המעונה, הזקוק.
שתיים
שלוש
ארבע





[

"אחר כך היא תצטרך לכתוב על כל זה". לנעמה יש קול מיוחד. קצת דק. קצת עגול. קצת חלש. מצחקק. חמוד כמו של ילד בכתה ב' שבדיוק חזר הביתה מבית ספר. היא מחייכת. יעל רואה עננה של מצוקה עוברת על פניה השקופים של LUST .

כן, לכתוב. כבר מעכשיו היא מתמלאת זיעה קרה. יותר קל לשעבד כל פיסה מהגוף. יותר קל להכניע את הנשימה . להיאבק עם כאב. קשה לגייס את הגרעין הפנימי העצום הזה. לגייס אותו נגד כל האינסטינקים. כל הרצונות. נגד עצמה. בלי לדעת אם יעמוד לה הכוח בפעם הבאה. להחניק זעקה פנימית מרה. לא. לא לדבר. להניח לו לקחת. לדכא את הצורך. לא להגיד. יהיה המחיר אשר יהיה. יאבד מה שיאבד בה לנצח. לכתוב. גם אם זה יהיה הדבר האחרון שתכתוב. להיאבק בשנאה. להיות כלי. כמותו לא להרגיש מאום. לוותר. קשה כל כך לוותר.

צחוק הפעמונים של נעמה ריכך אותה. "נעמה" . רק לגלגל את זה על הלשון. היה לזה טעם של אהבה מלוחה. שיער רטוב מסופר בגובה הכתפיים. חיוך של שיניים ישרות. שתי גומות. אף מושלם. גוון עור חלק נטול פגמים. עיניים צוחקות. שיער כהה. גוף חושני, מלא, קצת מסורבל. תמיד נעוץ בטרנינג מרושל כהה , עם פתח צואר גזור. מכנסי טרנינג. שמלה פשוטה קצרה. LUST נזכרה בפעם ההיא על הדשא ביפו כשנעתקה נשימתה מול השמלה הקצרה . מול תחתוני הבנים ברגליה הפשוקות החלקות דשנות של נעמה השרועה על הדשא חסרת כל מודעות, כל שביב של מודעות לחשיפה. תמיד היא בדיוק מבשלת משהו. בדיוק אופה, בדיוק מייבשת, בדיוק עושה גלידה. או הולכת לשתול משהו אורגני באדמה . LUST תמיד בדיוק בוהה בה. במקרה. אף פעם לא ראתה יצור כזה חושני. וכזה לא מודע לעצמו.

יעל עמדה להגיע בכל רגע. כבר חודשיים היא עובדת על המשימה שלה . בטלפון היא אמרה שזה מתקדם ו LUST ריחמה עליה קצת. לא די בשדיים העצומים האלו. לסחוט אותם בעקביות מידי ערב כדי להטעות אותם בייצור חלב?.
נעמה ישבה קרוב אליה ו LUST יכלה להריח אותה. שילוב של שרידי שמפו שלא מזיק למי התהום וחתול בית . הריח האופייני לנעמה. לפעמים עם ניחוח קלוש של בצק עוגיות. עכשיו היה לה קל להיות אמיצה . "אף פעם לא התנשקנו" היא אמרה כאילו לחלל האוויר. כאילו באדישות. נעמה סובבה את הפנים החושניות האלו והביטה מטה. הפנים החושניות האדימו. "עדיף עכשיו". נעמה לכדה קווצת שיער שטנית . "תמיד היית באה כל כך עשויה. לבושה מידי. מאופרת. שיער ..". היא זרמה אל בין זרועותיה , היד הגסה במקצת אחזה נואשות בצואר ולפני שהספיקה לענות השפתיים האלו גיששו דרך סקרנית לפשק את שלה. הדלת נפתחה. LUST קפצה כנשוכת נחש . יעל והוא עמדו בדלת.

יעל נראתה נבוכה ומתנשמת. החזה שלה עלה וירד מבעד לחולצת הכפתורים הלבנה הדקה שגם בלי המהומה חישבה להתפקע. היא הזיעה. שיער רטוב של מקלחת. ריח בושם. פנים אדומים. עיניים מלוכסנות קצת נעוצות ברצפה. יעל. שפתיים דקות. סייחה גרמנית חזקה. ואז LUST הבינה שידו הימנית נעוצה בשערה הארוך מאחור. לא , הוא לא נוהג לבזבז זמן עם הזונות שארגן לו בהרמון המאולתר. היד אילפה את הצואר להיות שקוע , את המבט שחוח. כשהוא הניע את היד להשליך אותה אל מרכז החדר הראש נע כמו בתיאטרון בובות אילם. הדלת נטרקה אחריהם. להרגיש? מה להרגיש?

"לפינה" הוא לא הותיר ספקות. בלב כבד עברו הבנות לפינת הסלון בה הונחו כמה כריות על הרצפה . ידו זירזה אותן כמו במשלוח לסחר בנשים ונעמה שילחה בו מבט ספק מפוחד ספק מזרה אימה. שקטות. הוא דרש להתפשט ולהסתדר צפוף , והלך להביא קרטון חלב מהמקרר. עיניהן נקשרו בזו אחר זו . שלושתן היו עומדות על הברכיים עכשיו . שלוש נשים חושניות , בהירות ועירומות. פטמות ורודות מתקשחות מקור? מציפיה? "לפתוח פה". הוא עובר ביניהן ומשקה חלב. מגע הנוזל הקר מקפיץ אותן. כולן נרטבות. החלב הלבן נוזל מהפנים לצוואר ואל השדיים העגולים המלאים. מטפטף אל הבטן . מרגש. יפה. אחוות נשים במיטבה הוא חושב ולפני שיתנגבו הוא פותח את הרוכסן. "מעכשיו לא לסגור את הפה" הקול קשה. דורש. תובעני. איוושת הרוכסן מהלכת כרעם בוטה על השקט. עוכר שלוה.

יעל נאנקת ראשונה בהפתעה כשהוא חודר אל הפה שלה. היא לא מוכנה. "תראי לי איך את חולבת". רגע לפני כיסוי העיניים LUST הספיקה להבחין בגודש הנורא שלה שמעמיד את החזה המפלצתי שלה קדימה. אנקת כאב עמוקה, דקה קורעת את קולות המציצה הרטובים . הוא מדגים ליעל איך לחלוב בכוח. "הוצאת חלב פרה?" היא לא יכולה לענות כי הוא מזיין לה את הפה. "תמשיכי לבד ותראי לי כשאת מצליחה" . עכשיו הזין עובר ל LUST . "חבל שאתן לא יכולות לראות וללמוד איך היא מוצצת" . הזין זקור. חם. רטוב מהרוק של יעל. החלב קר. מתאמצת לעטוף. לענג. לגעת. יותר טוב. חייב להיות יותר טוב . הלב דופק. "התגעגעת אלי?" לא עונה. מוצצת . מכילה בשתיקה. מוצצת חזק. שיעלה קצף. כן. זה טוב לו. הוא אוחז את הפנים הרטובות בשתי ידיים . הרגליים שלו מתחילות לרעוד והוא מפסיק.

עובר לנעמה. נעים לו? "להצטופף " הוא מצווה. LUST מרגישה את הכתף האיתנה של נעמה מימין ואת השד המאיים להתפקע של יעל משמאל. "לא לסגור את הפה. אתן לא מבינות?". עכשיו הוא עובר ומטביע את הזין שלו בכל פעם בפה אחר. הן יכולות לשמוע את קולות החיכוך הקצבי. הקול המימי של החדירה. עכשיו הן שלושה גוזלים צמודים עיוורים בפה פתוח מגשש אחר הזין שלו. "לא טוב". הוא לא מרוצה. הולך לשעה קלה וחוזר עם שלוש טבעות של וילון וחבלים. ככה תלמדו לפתוח את הפה.

הוא עובר ביניהן , מחליק בכוח את הטבעת לפה וקושר לחבל מאחורי הראש. "יפה". הוא מרוצה עכשיו? הזין מחליק דרך הטבעת המאלצת פתיחה מקסימלית גם של הגרון ולא מאפשרת לבלום את אינסטינקט ההקאה והוא נאנק עכשיו כשהוא חודר לכל אחת לפי התור. כשהוא מתרצה הוא מתיר את הטבעות ואת כיסוי העיניים .


"אני רוצה שתרחיבו לי את הפה של LUST עכשיו " הוא אומר . הוא משכיב את LUST על הגב ומאלץ את הרגל של נעמה כולה בבת אחת לתוך הפה שלה . LUST נחנקת כמעט אבל הוא מחזיק את הראש שלה שלא תוכל לדחות את הרגל. "יעל גם את". הרגל הגסה של יעל, מידה 44 בקושי מצליחה לחדור את קרומי הפה הדקים . נדחקת במעלה הגרון ופוערת את הפה למימדים בלתי אפשריים. הוא תופס את שתי הרגליים גם יחד ומנסה לנעוץ אותן עמוק יותר. פנימה והחוצה. בכל פעם עוד קצת עמוק יותר. הוא מרפה רק כש LUST מחרחרת , הגוף מתפתל על הרצפה, דופקת על הרצפה באגרוף. היא משתעלת, בולעת אוויר . בובת סמרטוטים חסרת חמצן.

"עכשיו תקשרו את הפרה" הוא אומר ושולח צביטה לשד של יעל. כואב לה. התחלה של דמעות וכבר העיניים מוקפות בצל שחור שריד לאיפור. הוא מביא פעמונים קטנים וגדולים "תשתמשו באלו". "אה, כמעט שכחתי , לפני שאתן מתחילות שיהיה נעים." הוא ניגש לנעמה עם באט פלאג ענק שגורם לה להפסיד אוויר. "תתכופפי. אם את רוצה לקבל אותי היום צריך לפעור אותך עכשיו מובן?" הוא משמן אותו היטב ומכניס אותו לאט לאט לישבן הענוג והבשל של נעמה שלא מוציאה אף צליל למרות שרואים שהישבן שלה מתנגד כהוגן . היא מתנשמת ומתנשפת. מפשקת את לחיי את הישבן רחב ואז את הכוס ומכניסה אליו שתי אצבעות כדי להקל על הלחץ . לפחות עשר דקות חולפות עד שהוא מצליח לנעוץ אותו היטב שלא יצא.

"עכשיו תקשרי" נעמה מדדה משם כאילו נעוץ לה באט פלאג בתחת ומתחילה לקשור את יעל . סביב הגוף. מלפפת כל שד בנפרד לחרוט. קושרת סביב הירכיים והבטן הלבנה. כש LUST ניגשת אליה הוא מסמן לה לשלילה. "תמשיכי למצוץ" היא כורעת וממשיכה בזמן שהוא מתבונן בנעמה. הקשירה בשדיים לוחצת ומכאיבה ויעל מתפתלת. "גם את רוצה" הוא שואל וכאב חד שולח אותות עצור למוח. מאיפה הגיעו האטבים? פחות משתי שניות ושני השדיים מחוצים . עכשיו הוא מלטף אותם. עכשיו? איך אוכל להפסיק אותו עכשיו? "תמשיכי" . מציצות קצובות. רטובות. עמוקות. מהירות. כל כך כואב. צלצול. נעמה תלתה את הפעמון הראשון. יעל קצת מתנגדת אבל כולה קשורה ומלופפת חבל לבן מגביל את ידיה מאחורי הגב. השיער הארוך לופף מאחור ונקשר לידיים כך שהראש מוטה מעלה.

כשהיא מנסה להתנגד הפעמון מצלצל והיא צועקת. צועקת. נעמה תלתה את הפעמונים על מצבטי פטמות שנעצה במעט בשר השד הלבן שנותר חשוף ולא בפטמה. פעמון נתלה על כך שד. נעמה מתכופפת. פעמון הוצמד לכוס . יעל משתוללת. מצלצלת כולה. למה לעזזל היא הצליחה להצמיד אותו? הוא מרפה מאחיזתו בשיער של LUST "לכי תחלבי אותה" .

ברגליים כושלות היא ניגשת ליעל שכבר לא מזהה אותה. היא נוגעת בעדינות בחזה ההדוק , הנפוח , השוקל להתפוצץ ומאדים מרגע לרגע , מתנשם בכבדות תחת אנקותיה. לוטפת שד אחד LUST מוחצת אותו בתנועות מעגליות. לאט. לאט. לאט. עוברת לתנועות של חליבה. מכופפת את יעל קדימה והחזה הכבד נשמט מטה . יהיה יותר קל. LUST מולקת את החזה הקשור תלוי כעטיני פרה לא קשור לגוף. סוחטת. סוחטת. יעל נאנחת מכאב . " את צריכה לייצר בשבילו חלב, יעל. הוא אוהב לשתות חלב אחרי שהוא גומר" נעמה יושבת על ברכיה מביטה והוא מביט באחוריה של נעמה. "תרדי לה" הוא מבקש. נעמה ניגשת ליעל ורומזת לה בידה להרים את הישבן. נעמה נשכבת בזריזות תחתיה בין ירכיה ומלקקת אותה בתנועות גדולות . אחרי דקה אנחות הכאב הרמות פוחתות. אחרי עשר דקות הישבן של יעל נע בתנועות זיון בלתי רצוניות שמטלטלות את הפעמונים ומגלות לכולם כמה היא רוצה אורגזמה.

הוא ניגש לנעמה השוכבת על גבה "פשקי רגליים. יותר. פשקי עד הסוף אני צריך להגיע לתחת שלך" . התחת של נעמה לא עומד בעומס והבאט פלאג גולש החוצה בבת אחת בשלולית של נוזל מעורב. הוא לוקח חבל וקושר את הזרועות של נעמה לירכיים של יעל תחתיה. את הרגליים של נעמה הוא מנסה להרים מעלה ולקשור לזרועות שלה . קשה אבל בסוף מצליח ונעמה קשורה ליעל עם הרגליים והידיים למעלה. גם עכשיו היא שקטה כשהוא חודר לה לתחת בקלות. הבאט פלאג עשה את העבודה והיא רק מתנשמת והולכת מתחת לכוס של יעל. אחרי כמה דקות בוקעת ממנה צעקה. הוא מוריד לה סטירה קולנית על צד הישבן הימני , היד שלה נשלחת בפראות לכוס שלה ובכמה תנועות היא גומרת בקול רם. הוא יוצא ממנה ומורה ליעל ללקק את כל הנוזלים מהכוס ומהתחת של נעמה. "יש חלב?" הוא שואל וחוזר לבעול את הפה של LUST החולבת. הטעם של הישבן של נעמה מכה בה. "עכשיו תורך" . על הגב. שני האטבים מקודם נסגרים על שפתי הכוס שלה. משמיעה קולות כאב . הוא משתמש בהם כדי למשוך אותן החוצה. לפעור ולפשק אותה. מנחה אותה על ארבע.

שתי חתיכות סלוטייפ מקבעות את האטבים לירכיים ומאפשרות לו להידחק אל הכוס החמים, הפתוח. מייד ולפני שמספיק ממש לכאוב הוא קודח בתוכה בעוצמה שכמעט מפילה אותה קדימה. מחסירה ממנה נשימה. מזיין אותה בכוח. אחרי דקה יוצא ופונה לפניה . "בואו". מצטופפות סביבו. שתי חדירות חזקות וכואבות לפה של LUST והוא גומר קצת לפה של כל אחת מהגוזליות הערומות.
רוכן לשד הלחוץ של יעל. LUST חולבת אותו למענו עכשיו וכמה טיפות של נוזל מתוק וחם ניתזות לו לפה.

LUST . השם שנתת לי כעוברית BDSM כמו לוכד סביבו את מהות עולמי. מצמצם למילה אחת את תועפות המחשבות, הרגשות, השאלות. כמיהה. רצון כבד. רצון בדבר שלפעמים יש לו גוף ולפעמים לא. לפעמים מתעופף כפיה שקופה של פיטר פן . לפעמים הוא מכאיב. לפעמים נוקב. יוקד כמו צ'רנוביל. יודע להעתיק את הלב ממקומו ולהתנכר לו.
משחקים של ערגה . היעדר גבולות. לרמות את הגוף. לרמות את הנפש?
לחנך את הנשמה והנה מספיק רמז קל כניד ראש. סימן טקסט על המכשיר הסלולארי שיום בלעדיו יכול כבר לגרום לתופעות גמילה של סמים. תשאיר אותי מפרפרת. בחוסר ידיעה. ככה זה אצל זונות. הגבולות נקבעים מבחוץ ולא תמיד אפשר לקבל תשובה .
לדפוק לך על הדלת ולקוות שאיש לא יראה אותי כך. נסערת. לבושה הכי מרוט. כך ביקשת. בלי איפור. אני רוצה לראות אותך אמרת . לראות בעיניים שלך את הזונה שאת בלי כל הרוח והצלצולים. בלי נוצות שאצטרך למרוט ממך זונה יפה.

שוב נטעת זיק זעיר של תקווה שהמבט שלך יגדע באיבו איך שאכנס. אני נסחפת פנימה מכוח בלתי מודע. שלי או שלך? אין לי איפור. אני לבושה בכפכפים, תחתוני בוקסר וחולצת T קצת מהוהה. האם תאהב אותי כך? האם תאהב אותי אחרת? קצת מתביישת. המבט שלך טורף אותי כמו מבט של צייד ביעל בר תועה. .אני בוערת כבר חודש . מזל שאתה כזה COOL GUY וזה , לפעמים, מקרר.

ה LUST הקיומי המערער , שהדיר שינה מעיני וגרם לי לאונן כמטורפת מיום שנפגשנו מותיר אדמה חרוכה. לאט לאט הגוף מבין שזה לא יספק אותו יותר. הכמיהה מחלישה אותו. מותירה אותו צרוב רגש, רוטט, חשוף וזקוק. הגוף לא יכול יותר להתמלא מעצמו. או שזה לא הגוף?

שבועות שבקושי אני מצליחה לגמור . אורגזמות קטנות ומבויישות כמו שאני מרגישה.
אני משפילה מבט. יודעת שלא אוכל להסביר לך דבר. אתה רוצה את רוחי. ציפור פצועה חיה בכף ידך. לא תסתפק בפחות ואני לא מושפלת בקלות. אני מקבלת. אותך. ויודעת שאקבל אותך כעת כהווייתך. כולך. אתה מוזג לי כוס מים אבל משאיר אותה על השולחן. העיניים שלך חוקרות את תחתוני הבוקסר הישנים . אתה לא אומר דבר . אוהב להרעיב אותי . להקיף אותי בשדה של ניכור. לחשוף את הצמא שלי עד לשדו . להוכיח לי שאני יכולה בלי לשתות. בואי. יודעת שדיני נגזר. הידיים שלי רועדות. ולמה? שבי אני יושבת לצידך בצייתנות אתה כמו חוכך מה תעשה בי מתכווצת תחת מבטך לרקפת רזה צמאת גבעול. אבל אני בכלל לא רזה. תמצצי . אחת המילים החביבות עליך. אתה מגיש לי הפעם את האצבעות שלך.


האגודל חולף על השפתיים. מחליק עליהן. מפשק בעדינות.

הכי קרוב לנשיקה. הדמיון יציף אותי ברוך . יפשק אותי עוד קצת להכיל את האגודל שלך. לעשות לו מספיק נעים כדי שתרצה להיות כולך בתוכי. לפני שתדע לשוני תקיף אותו במסירות שתעביר צמרמורת בגב ה COOL GUY שלך וזיק ראשון של תענוג ואישור אצל הזונה שלך. זה מוצא חן בעיניך. אחליק עליו בעדינות עם קצה השיניים. אעשה לך לדמיין שהזין שלך הוא זה שלשוני עוברת עליו מעלה מטה ואני מוצצת אותו בתענוג ובעדינות ומסירות שאין למעלה מהן. אני אוחזת את שארית אצבעותיך בהתרגשות.

הכי קרוב ללהחזיק ידיים. אקח. האצבעות שלך חמות . אעבור לאצבע המצביעה שלך ואחשוב כמה מושלמות יכולות אצבעות להיות. אחכך אותה בשפה עליונה מלאה אדמדמה. ארפרף על השיניים במגע כל כך קל שיקפיץ אותך, יזקיר אותך . האצבע שלך תידחק לתוכי בתנועה כמעט בלתי רצונית. יותר. להרגיש יותר. אלקק אותה מבסיסה בעדינות. ואז אמצוץ אותה לאט לאט לאט. כמו שאתה אוהב. ככה מזיינים את הפה.
בסבלנות אין קץ אמצוץ את כולן והמבט שלך נודד מכאן. תמצצי . תמצצי.

אני מנגבת את האצבעות הרטובות שלך בחולצה שלי ואתה מייד מבקש שאוריד אותה. לא. לא מכבים את האור. אתה רוצה לראות אותי. היד שלך נשלחת אלי מרעידה אותי לתוכי. אתה מלטף לי את השיער מאוד ברוך. אתה אוחז לי בצוואר. אתה מסתכל לי בעיניים ואתה רואה שם משהו חדש. אני חושב שהרעבנו אותך מספיק, זונה אתה אומר .
לפני שאני מספיקה להתנגד אתה מביא חבלים. אני קופאת. כל ההתנגדויות שלי נעלמות באחת . כל מה שאמור לעבור לי בראש מסרב. אין לי יכולת להתנגד. הלם או קבלת הדין. אין לי יכולת אפילו להושיט לך את פרקי הידיים הלבנים ואתה לוקח אותם בעצמך למרות שביקשת.

כשהפרק שלי קשור וקצה החבל בכף ידך אתה גורר אותי אחריך למיטה. במיומנות שנראה שהתאמנת עליה אתה קושר אותי על גבי ידיים למעלה, רגליים פשוקות לא לפני שאתה מסיר את תחתוני הבוקסר אך מותיר אותי בתחתונים השחורים- שקופים שרכשתי למענך.

הברכיים קשורות לצדדים כך שנבצרת כמעט יכולת התנועה מהרגליים. עכשיו את במקום שלך, מרגישה? אתה שואל. אין לי יכולת לענות. אני רועדת. התחלה של רטיבות בתחתונים. אתה שולח אליהם יד אגבית וחיוך דק עולה לך על השפתיים. אוהבת שקושרים אותך?

אתה שם את הדיסק שלי שאני שומעת כבר שבועיים ברציפות של ROXI MUSIC . מעניין. תמיד אהבתי את SLAVE TO LOVE . אתה מתיישב לצידי. הידיים שלך רוצות ללמוד אותי היום והן יודעות טוב ממך את כל הבטחון שחסר לי עכשיו. חמות. הן מתחילות ללטף אותי. כל כך לאט. כל כך בעדינות שאני רוצה לבכות. מרחפות מעל הבטן שלי, השדיים שמתקשחים כנגדן, הידיים, הרגליים, קימורי המותן. עשר דקות ואני מכורה למגען. עושה לי להרגיש פתאום כל כך יפה. עושה לי להתאוות כפי שלא התאוותי מעודי. בסבלנות ידענית מתעכבות על פנים הירכיים. לאט. לאט מתרוממות לחיבור הרגליים.

אני רוצה לגעת בך . הידיים שלי משתוללות בכלאן. לא זונה קטנה יפה אתה אומר, חבל על המאמץ תצטרכי אותו עוד מעט. אתה מתגרה בי במכוון. מלטף בשיפולי הבטן ומעיר אלפי קפיצים נסתרים. חוזר אל הירכיים , אחורי הברכיים . לוחץ על כל כפתור . הרבה דקות אחר כך אתה רואה את דעתי נטרפת. כתם רטוב הולך ומתפשט על הסדין ואתה זחוח כל כך. מפעם לפעם ידך חולפת על התחתונים הנואשים להיתלש מה שמגביר את הרעידות הכמהות שלי שהולכות ומתחזקות. אני רוצה לצרוח מהרצון להחדר על ידך. אני רוצה לבכות מתשוקה. אני רועדת כמו חולת אפילפסיה ואתה מביא לי מים ומשקה אותי קצת. נשפך קצת על המיטה. סימני החבל בידיים אדומים אני נלחמת בהם. פשוקה מולך גוש ערגה בוער אין דבר שלא תוכל לעשות לי עכשיו.

אני לא יכולה להביט בך. אתה מביא סכין חיתוך. את רוצה שאגע בך? אני מהנהנת בחשש מתנשם בכבדות . לא שמעתי. כן. אלוהים. כל כך רוצה . אמרתי את זה בקול רם? בקושי אני מצליחה לספק די חמצן לגוף הקרוע ואתה בשלך נוגע לא נוגע בי. תבקשי יפה. בבקשה תיגע בי אני אומרת בקול חנוק כמעט מתייפח שהוא כבר לא שלי . בבקשה. תן לי . בבקשה. את ביקשת אתה אומר ולהב הסכין שלך נוגע לי בבטן. אני כבר לא יודעת ממה אני רועדת. הסכין שלך פולשת לי לתחתונים אתה חותך אותם לאט לאט מהבטן כלפי מטה. אהה. אל תזוזי אתה מצווה עלי. הידיים אוחזות את משענת המיטה בלי שליטה. אהה.

הם חתוכים לשניים עכשיו בדייקנות . אתה מסתכל בכוס השותת והורוד שלי. נפוח כולו . מתחנן. לפני שאני מספיקה להירגע הידיים שלך נדחקות לתוכי ואני משחררת צווחה- אנחה מופתעת עמוקה כל כך מתוכי. אני? באקסטזה .יד אחת הולמת בתוכי והאחרת מחככת את כפתור העונג שלי במעגלים. פאק. לפני שאני מספיקה לגמור אתה יוצא מתוכי. אתה מביא מטפחת ואני עדיין רועדת כשאתה חוזר. אתה חוזר וקושר לי את העיניים. תתני לי הכל העיניים שלך אומרות רגע לפני שאתה מעוור אותי. מחשיך את עולמי. זה כדי שתתני לי הכל.

עכשיו אני רק מרגישה. קשרי הידיים מציקים לי כל כך . אתה חוזר אל בין רגליי. את רוצה לגמור? אתה שואל אותי כשאתה ממשיך לעשות את מה שאתה עושה כל כך טוב ונדחק אלי יותר ויותר. אני לא יודעת כמה אצבעות. זה נעים לך? כן. כל כך רוצה.

הידיים שלך מטריפות אותי ואני משמיעה נהמות עכשיו של חיה. כמה דקות , רעידות בלתי נשלטות , אני גומרת בקול יבבה. מתכווצת כולי סביב האצבעות שלך כמו דופק . חיה קשורה מתפרקת מולך לחתיכות בעווית של עונג בלתי נסבל, כואב, עמוק, חותך, פגיע. אתה עוצר לשני רגעים בדיוק. עוד פעם זונת קרקס שלי , אני רוצה לראות כמה את יכולה אתה אומר וממשיך לזיין אותי עם היד שלך.
אני גומרת שוב. ושוב. זה צריך להספיק לך אתה אומר פתאום בקול רך. אתה מתיר לי יד אחת. עכשיו תאונני. אני מאוננת בטירוף בדגדגן שלי ואתה ממשיך לבדוק את הכוס שלי עם האצבעות. זה כל כך נעיםםם. אני רוצה עוד. אתה קושר את היד בחזרה ומתיר את השנייה. היד רדומה כל כך ומייד נשלחת מאליה להמשיך לאונן אבל אתה עוצר אותה. לא. אני חושב שאת מוכנה. הדופק עולה לי למאתיים עשרים. אני שומעת אותך יוצא מהחדר. אתה מביא מגבת ומנגב אותי קצת בעדינות. עוד לגימה של מים ואני רוצה להתנפל עליך בחיבוק ככלבלב. אני שומעת מכנסיים נושרים לרצפה. ניילון נקרע. אתה נשכב עלי . גופי המום מהמגע הפיזי שלך בפעם הראשונה . כולך. אין ידיים לחבק. להאחז. רק נקבוביות רעבות משתלחות אליך ופחד קר ונורא מזדחל בעורקים. לא. אתה אונס אותך לתוכי בבת אחת ונשימתי נעתקת. אתה מתנשף באוזני . מהדק את האגן שלך לשלי ונע מעליו בפראות קצבית שמנביטה בך התגלויות צרופות של אושר. אני שומעת אותן. אני לא יודעת אם לבכות או לצעוק מהתרגשות אז אני שקטה עכשיו. קול ההתנשפויות שלך הופך ליבבה. הגוף הקשור, הצפוף, הנסער, היפה שלי, שרוצה אותך לא רוצה אותך , אתה לא יכול יותר לא יכול יותרלא יכוליותר. אתה גומר בקול צעקה מרה בתוכי ומשהו מתפקע בי רגע קודם ומזרים יבבות חמות. אתה גומר וגומר ומתיר אותי ומתיר אותי ומסיר את המטפחת. מתעקש לאסוף אל החזה שלך את כל הדמעות שפורצות בלי שליטה עכשיו. אוסף אותי. מחבק אותי . מנענע אותי כתינוקת . לא מרפה עד שאני נרגעת. ואז מביט בי במבט חדש. מלביש אותי בלי לדבר.


מזל שאתה הופך לי את המוח לפירה , אחרת עוד הייתי כועסת.

השעה היתה שעת אחר הצהריים חמה. הבל היום מלהג וקופח , מייקד על השמשיה הלבנה מעל לראשיהם. רחשי הגלים נישאו כמו ממקום אחר והאנשים הצעירים שסביב השולחן השתתקו. רוח קלילה הניעה קווצת שיער סוררת מפניה הנאים של דנה . כמעט לבד היו בשעה הזו בטרסה הרחבה של מאנטה ריי וקרני השמש האחרונות שהתערסלו בשערה הנעימו לה. קורנת תחתן היא חייכה במולאטיות .

שיניים לבנות. שפתיים מבריקות מליפ גלוס. איי ליינר משוח בקפידה סגולה חתולית. הגופייה הלבנה שלבשה בקושי הצליחה להסתיר חזה קטן. זקור וגאה. משב רוח סוחף עלה מן הים וכשהביט כך בצדודיתה מעברו השני של השולחן היה בטוח שהפטמות הקטנות שלה זקורות כפי יכולתן. קצת מעליהן נמתחו כתפיים קטנות אך מוצקות . שזופות וחלקות. משהו בסקס אפיל האדריכלי המתוחכם שלה גרם לו להיחנק לרגע עם המשקה שלו. משהוריד עיניו אולי היה זה מראה כפות הרגליים הקטנות בלכה בורדו מבריקה ארוזים בנעליים גבוהות מעוצבות. והכל בה כל כך מעוצב. מלא הבעה . מודגש. כל כך לא זול. אפילו המילים המעטות, החיוכים המהוססים, מהוקצעים, חתוכים יפה. נהגים בסימטריה פנימית מהפנטת.

הם לא היו לבדם בשעת הדמדומים הזו בה מקיז היום את שארית רשפו, מתגושש עם רוחות חמות של חושך צפוני. לידה, ממש מולו ישבה החברה של דנה. בגופיה ירוקה זהרורית נקשרת מאחור וחצאית לבנה של פיות. ניכר שתחתן היה גוף חטוב , מתוח. היה משהו מושך מאוד באופן הגאה בו החזיק את עצמו הגוף הזה.

כשהתבונן בשתיהן נלחמות בשיער סתור התרחב ליבו לכוח הנשי הגאה. עטויות משקפי שמש, לבושות היטב. ריח בושם מתוק עם טבק עלה בנחיריו המוקסמים. עוד לפני שהמלצרית הושיבה אותם קלט מבטי הערצה נמוכים מתגוללים באוויר . במיוחד מצד גבר מקריח בשנות הארבעים שישב באחת הפינות. דנה והחברה של דנה צחקקו עם המרגריטות שלהן ואני בהיתי בהן בשתיקה. נותן להן להתבשל על אש קטנה. לדמיין ולצפות לבלתי צפוי. היה חן בלתי מאופק בצחקוק שלהן.

המקריח חידד את אוזנו וקנאתו נראתה לי פתטית ובכל זאת הרחיבה את זרימת האוויר לחזה. אם היה יודע מה צפוי להן היתה קנאתו בוערת עד קרחתו. חיוך קטן עלה על שפתי. דנה והחברה של דנה סיימו את המשקה שלהן ולי היה ברור שהערב הזה צריך להתקדם. התכופפתי קדימה ולחשתי לחברה של דנה הוראה קצרה. היא הסתכלה עלי במבט נוקב , קר וכפות. היד שלה נשלחה כמו מאליה אל הירך הדשנה במקצת של דנה. דנה קפאה ביחד עם כל האדריכליות שלה. החברה של דנה המשיכה להסתכל עלי ומשהו במבט שלה הלך והשתנה כשהיא המשיכה לטייל עם היד שלה על מכנסי הג'ינס הכה מעוצבים מתחת לשולחן. המפה קצת זזה ואני רציתי סיגריה ולהתבונן בשתי הנשים הצעירות עם המיניות המתפרצת – מעוכבת הזאת .

תמשיכי אמרתי לחברה כשהמפה נעצרה ודנה נראתה כאילו הלסת שלה עומדת להישמט. תקועה עם חצי חיוך וחצי כוס מרגריטה. חשבון. הדרך לדירה שלי עברה כמעט בשתיקה. הן לא הביטו זו בזו. חברות בת כמעט עשרים שנים עמדה להיות מוגדרת מחדש ומפורקת לגורמיה ואני הייתי סקרן וחרמן כמו שלא זכרתי.

המחשבות על העתיד להתרחש בשעות הקרובות הציפו אותי בחום וסקרנות מסוג חדש. הן לא יודעות מה מצפה להן. הן מנחשות? נכנסנו לסלון. כשהן עמדו בפנים מבויישות חזרתי אל הדלת ונעלתי אותה. הוצאתי את המפתח מהדלת ונעלמתי בחדר העבודה שלי שומר אותו מחוץ לטווח השגתן. כשחזרתי הן היו כבר מבוהלות באמת. לחברה לא נותר הרבה צבע בפנים ודנה שיחקה עם התיק שלה והשפילה מבט לרצפה. אתן יודעות למה אתן פה? לא. אמרה החברה. לא נורא, עניתי. בקרוב תדעו. כיוונתי את המערכת. מוסיקה כמעט מחרישה.

עמעמתי את האור. תפסתי את דנה בשיער היפה החלק שלה ומשכתי אותה לקצה החדר. היא ניסתה להתנגד ופירפרה קצת מתחת ליד שלי. קשרתי לה קולר לצואר היפה שלה וחיברתי אותו לשולחן . אוכף עליה עמידת ארבע. תרגעי צעקתי. היא הפסיקה להשתולל. הורדתי לה את המכנסיים והתחתונים בפראות. כמעט במשיכה אחת והרגליים שלה נשמטו לרצפה. מעטרים את הרכיים בחבורות חדשות אדמדמות. היא היתה המומה. החברה ניסתה לצעוק משהו אבל המוסיקה החרישה אותה.

החברה ניגשה אלי בשני צעדים מהירים אדומה ומלאת חימה. מה אתה חושב שאתה עושה? הסטירה שהגיעה לה נחתה על הלחי הימנית והסיטה את הלסת נדהמת . היא אחזה את הפנים שלה בשתי הידיים בעיניים פעורות. לא מאמינה. על ארבע צעקתי עליה. שתי עגלות בחציר, בחיי. הגוף של דנה היה שקט . היא מלמלה משהו לעצמה . קצת משמעת. תתפשטי אמרתי קצרות לחברה. תתפשטי עכשיו ומייד . בלי הסברים. בלי תרוצים. אני רוצה לראות את הגוף הסקסי שלך . תתפשטי ותעמדי על ארבי ליד החברה שלך , נראה לי שהיא צריכה אותך. אני מחליש את המוסיקה. שתיהן שקטות עכשיו. אין צחקוקים. חברה אני אומר לה ומסתכל במשולשים הכהים המבטיחים שנגלים מתחת לישבנים העגולים שלהן. אחח. חייב לעסות אותם. יד ימין על לחי העכוז השמאלי של דנה ויד שמאל על לחי ימין של החברה. רכות וחמות. עגולות. עכוזים מכווצים. שתיהן מסתכלות מטה בחשש. זה עבד. אני עומד לזיין את דנה אני אומר בקול רם ואני רואה את דנה מנסה להתרחק לפינה שלה אבל הקולר הנחמד שלה עוצר אותה.

היא מנסה להגיד משהו אבל אני ניגש וסותם לה את הפה עם היד. בחיי שאתן שתי עגלות. די לדיבורים. אני מביא מגבת מטבח ארוכה וקושר לה אותה על הפה . היא מנסה להתנגד אבל הקשירה עוצרת אותה. את רוצה להגיד משהו?. היא רוקעת ברגל. משמיעה קול צווחני . העיניים שלה מתעגלות. השיער המושלם לכוד תחת המגבת בזווית משונה. החברה שלך פה אמרה שיש לך שדיים יפים אני אומר ומחלץ אותם בגסות מהגופיה הצמודה שלה. צדקה. בואי אני קורא לחברה עם האצבע.

הפנים שלה מלוהטים מהסטירה. פחד ושינאה ופחד ניבטים אלי. חסרות אונים ככבשים. ואני , תמיד רציתי לזיין שתי כבשים עסיסיות כאלה. יש לך הזדמנות לעזור לחברה שלך אני מציע לחברה. כי אני עומד לזיין אותה בחור התחת החמוד שלה. אין לי כוונה להשתמש בחומר סיכה או לגעת בה קודם אז או שתכיני אותה או שאני נכנס אליה מייד. בחירה שלך. החברה מביטה לכיוון הדלת. העיניים הירוקות היפות שלה כל כך רושפות. אני לא ממש מבין מה הן אומרות לי אבל זה בעצם ממש לא משנה. הן כאן כדי לשרת את הליבידו שלי. לשרת את האדון ולקבל שיעור בהלכות שפחה.

היא ניגשת לדנה שדמעות ניקוות כבר בזוויות עיניה. את מרשה לי? תשכחי את המפלצת הזאת לוחשת לה החברה לא לאוזניי אבל אני שומע. דנה לא עונה לה והיא מתחילה ללטף אותה בעדינות. בכתפיים הרועדות. בזרועות הלא יציבות . בצוואר האזוק ומתחת לקולר הלוחץ. מלטפת ומרגיעה. דנה עוצמת עיניים. החברה ממיסה אותה בעדינות . לוקחת אותה הרחק. מגע לוטף, עדין מאוד, מגע סודי של נשים. אני מסתכל בהנאה איך היא מעגלת את השדיים הקטנים והמוצקים. איך דנה חושקת שיניים ובכל זאת נפלטת מהן אנחה קלה חרישית. סביב לפטמה. סביב. מעפילה אליה עד שהמתח בין הירכיים בלתי נסבל. עד שדנה מתכופפת קדימה להושיט את החזה אל היד. התנועה נעצרת בקולר. אי אפשר. היא נזכרת. גיווה מתקשח. תנשמי החברה אומרת לה. ידיה לוטפות את הגב המתעגל סוגרות במעגלים על הישבן המוצק. לשון נשלחת בין העגבות ואצבע חקרנית מלווה אותה. האצבע יורדת מטה. המבע המופתע שלה אומר לו הכל. כן. רטוב. אני מזדקר כולי במכנסיים. שתי חתולות.

החברה קולטת מיכל של KY על המדף ומבקשת מדנה לנשום עמוק ולהרגע. דנה מתנשמת כמו חולת אסטמה והחברה מחליקה את הג'לי הקר על פי הטבעת שלה. אל תדאגי. יד אחת נשלחת למטה יותר אל שפתי הנערה שלה הרטובים. החברה מחככת אותם עד שרגליה של דנה נפערות מאליהן אליה ואנקה רכה משתחררת מאי שם. שתי אצבעות נדחקות לאט לכוס החם שלה. בזמן שאצבע אחת עם ג'ל עושה דרכה לעכוז . יותר קל ככה . פחות כואב? דנה נדרכת. גופה מתפתל. החברה מזיינת אותה קצת עם האצבעות לאט ובתבונה. אחרי כמה תנועות אני עוצר אותה ומוציא לה את היד מהתחת שלה.

אני נעמד מאחוריה על הברכיים ומחכך את הזין שלי בחיבור הרטוב מג'ל ומיצי תאווה שלא כוונו אלי. היא מנסה לצעוק. הידיים שלה מתנופפות באוויר אני מתחיל להידחק לעכוז הצר שלה. לא קל. היא מתכווצת. תרפי את השריר אני מצווה עליה. היא מנסה לענות אבל המגבת עדיין בפה שלה , ספוגה ברוק ושאריות איפור. אני חודר יותר עמוק ואני שומע אותה מנסה לצווח. עכשיו כולי מוקף ברקטום הרך והסגור שלה. אני מזיין אותו בשקיקה. הלוך ושוב הלוך ושוב . תוך כדי אני שולח את היד מטה. כמה שהיא רטובה. מורח את הרטיבות שלה על שתי לחיי העכוז המצויין שלה ומחטיף לה שתי סטירות נוקבות שמקפיצות אותה ומהדקות אותה לזין שלי. זה על שהתכווצת לי שמעת? אני יוצא ממנה. עוד סטירה אחת.

עכשיו לחברה. לקשור אותך? לא. אל תקשור אותי. אני קושר לה את הצוואר בחבל לקולר של דנה. בובות לי שתיים בובותיים. אם תדברי תקבלי מגבת בפה ברור? היא לא עונה לי. כנראה קיבלה את הדין. קצת ג'ל סיכוך על האצבע ואני מחדיר אותה לחור התחת של החברה. היא נרתעת אבל היא אסורה עכשיו. אני חודר אליה בבת אחת מאחור משחרר ממנה צעקה שכמעט מחרידה אותי הפעם באמת. הגוף שלה משתוחח . אני לא נרתע. ככה מזיינים את התחת אני מתנשף . שני חורי התחתים שלהן אדומים ופעורים מולי כעת. כמו פה שמחכה לנשיקה. אני לא מתאפק וומצמיד אותם זה לזה. שני תחתים מדהימים. אני יוצא מהחברה וחוזר לדנה. ועכשיו אני מזיין את התחת שלהן חליפות. דנה והחברה. כל פעם נדחק עד הסוף לחום שלהן וסוחט מהן אנחות כאב מתוזמרות. מוכנות לשתוק כבר? רוצה מגבת? אני מצליף בחברה בחולצה . כמה חדירות כאלה ואני מוכן לגמור. נעמד ליד הראש שלהן ודוחק את הזין פעם לפה של זו ופעם לפה של זו. הן כבר לא ממש מגיבות כשאני גומר בפה של שתיהן. להתנשק עכשיו . לא לבלוע. עכשיו לבלוע. הן עושות כדבריי. אני חושב שהן הולכות לנקום בי.

נקב , הערב הולכים לרופא. אני אומרת לך בבוקר ואת נראית מבוהלת ככלב קטן שצריך לקחת אותו לקבל חיסון. שוקל בדעתו אם לברוח עכשיו או אחר כך . את ישובה על כסא עם הקולר המבריק החדש שלך. את לובשת חולצת טריקו ירוקה נקייה ומכנסי דגמ"ח. לו ידעת כמה סקסית התמהונות שלך עכשיו בודאי לא היית מחכה עד הערב. לו רק יכולת להבין. כל היום את חושבת עלי. על מה שאמרתי. שוב עלי. על מי שאני. ואז על הגוף שלי. על הירכיים העגולים, הדשנים במידה. על הבטן . הידיים הפצועות שיודעות לגעת בך כמו שאף אחת לא יכולה. מבפנים. את מסמסת אותי ואני לא עונה לך.

כן, אני עסוקה אבל בעיקר אני לא עונה לך. נותנת לך להתבשל עם עצמך ולעזור לי להעביר אותך על דעתך. כן, את הכי טובה בלעשות את זה לעצמך. כבר בשש את מגיעה הביתה נסערת. השארתי לך מגבת נקייה מקופלת ודף הוראות . את נכנסת לאמבטיה לקרצף את עצמך. מסתבנת פעמיים בכל הגוף כפי שביקשתי ושוטפת באמצע. דוחפת אצבע מסובנת לכוס שלך עמוק ואז שוב. כמה נעימה יכולה להיות בדיקה אצל הרופא?

יוצאת ומתנגבת, את פורשת את המגבת על המיטה, מביאה טוש, סרגל וחפצים שביקשתי ומניחה על השידה. נשכבת על המגבת בציפייה. מדמיינת , שואפת את דמותי הלבושה. לבך יוצא אלי שאבוא כבר. את קושרת את רצועת הדופק שלך , נשכבת על הבטן , קושרת את פרק יד ימין למראשות המיטה. את יד שמאל את כבר לא יכולה לקשור. מניחה את דף ההוראות על השידה עכשיו. מסמסת שאת כמעט מוכנה. באחור קל את שומעת את מפתח הכניסה סובב במנעול ולבך הולם. נעמדת על ארבעותייך בציפייה. הראש קבור בכר ממבוכה. מתנמכת למינימום. לא לבלוט .

שלום נקב, אני מאחורייך לוטפת את פלחי אחורייך שעוד קצת לחים מהמקלחת. מוכנה לבדיקה? את מהנהנת בכל הגוף המכשכש שלך ואני יכולה להרגיש את התאים שלך משוועים אלי מארבעותייך הפרוסות לפני . מרגישה את שוועתו של כל תא ותא שנכמר אלי כשידי חולפת עליו ואת מתכווצת תחתיה מצטמררת .

אני עוזרת לך לקשור את יד שמאל הפנויה עדיין למיטה . עמידה זקופה כלבה גאה אני מצווה פתחי רגליים. עוד. יופי. ככה. אני מביטה בחמלה בזין ובביצים שנופלים לך בין רגלייך. עכשיו תזקירי אותו לכבוד הבדיקה אני מצווה עלייך ואת מביטה במבט שואל. "אבל האחת..."

"בלי דיבורים נקב, אפילו תינוקות יודעים להשתפשף. קדימה. אני לא אבזבז את זמני בשביל לרגש אותך. יש לנו היום מטרות אחרות. קדימה." זה מראה די עלוב לראות אותך מנסה לאחוז את מסגרת המיטה בידיים קשורות ומנסה להתחכך במיטה . נופלת בכל פעם מחדש. "לא נוח לי האחת" . לא, לא אכפת לי.
לוקח לך קצת זמן להתרגל להתנועע כך אבל את מתחילה להתנשף תוך כמה דקות. בלי לשים לב גולשת לך אנחה קטנה ומיוסרת מעמקי הבטן התחתונה המגולחת בפצעי גילוח גס. עמוקה. מתפתלת. גונחת. את יודעת שאני שם להביט בך ואת כל כך רוצה שאגע בך שאת מוכנה לעשות עכשיו כל דבר. להתעלס עם כל דבר. להזקיר כל דבר. אני נוגעת בזהירות בזנב שלך מפעם לפעם, נזהרת לא לענג אותך , כדי לדעת עד כמה את נזקפת ואני רואה שזה מרגש אותך. הדופק שלך מזנק למאה בשניות. אני פוערת לך את הפה עם האצבעות. אני מזיינת לך אותו ואת מטה את הראש לאחור כדי לקבל עוד. ואז אני נועצת לך מדחום בפה. לא בפה- פה. בפה של הטבעת המהודקת הזו שלך שפרוסה מולי. לאט. שרירי הישבן שלך נדרכים.

תשמרי עליו. על ארבע אני פוקדת עלייך ואת נזנקת לעמידת כפות. ועכשיו לבדיקה, נקב תהיי שקטה טוב? לא להשתולל גם אם זה קצת כואב. אל תזוזי או שאצטרך לקשור גם את הרגליים. תחת אחורה נקב. עד הקצה. בדיוק. שלא יזוז המד חום . בסרט מידה אני מודדת את היקף הביצים שלך אחת אחת . מודדת את אורך הזין וממוללת אותו קצת בין אגודל לאצבע– "תעמידי אותו נקב, אל תביישי אותי עכשיו" את כפופה ומבויישת עם המדחום בולט ממך. מנסה להגיד משהו מבולבל אבל לא יוצא לך. אני לוקחת טוש שהכנת עבורי על השידה ומציירת על גבך טבלה עם ארבע עמודות – כוס, זין, ביצה ימין וביצה שמאל. את מתכדררת לך .

אני ממלאה את המספרים המתאימים ומקריאה לך בקול. ידעת שהביצה הימנית שלך יותר קטנה? רק 7 ס"מ בהיקף . מעניין עד לאן אפשר להביא אותה. מה דעתך נקב?. עובי הזין 8 ס"מ והאורך, המממ, רק 15 ס"מ. אני שולפת את המדחום מהכוס הלח שלך ורושמת 36.5 מעלות ותוקעת לך אותו בפה כדי להשוות. אל תוציאי אותו נקב. מתחת ללשון. אני לוקחת את החבל שהכנת לי ומתחילה לקשור לך את הביצים אל תזוזי נקב אני יודעת שזה לא כל כך נעים. את חייבת להיבדק ואני חייבת לקשור אותך שלא תרביעי אף כלבה בשכונה הזאת יודעת נקב? אני צריכה לדעת כמה הביצים שלך מסוגלות להתנפח למעני, נקב. אחת אחת אני מלפפת את הביצים שלך וקושרת ולא שוכחת להשחיל בכל טבעת חנק את מקל האכילה שהנחת עבורי לצד המיטה. קשור טוב? את מהנהנת עם המד חום בפה. קצת הדוק. ישר נהיה אדום. אני משאירה בצד שאריות חבל. עכשיו הזין . בחבל אחר אני קושרת אותו רק בצד התחתון , חונקת ומלפפת אותו וכולאת את כל הדם בתוכו . מצ'פרת אותך בלקיקה אחת ארוכה שמרעידה אותך ומוציאה ממך קריאה כל כך נרגשת שאני עולה להתבונן בך מפילה את המד חום מהפה. אני תוקעת לך אותו מחדש וממשיכה להתעסק בך. נעים לך נקב? יופי. לא עוד זמן רב.



עכשיו כשאת קשורה ומהודקת כמו שאני אוהבת אני מתירה את פרקי הידיים הלבנים שלך. אני מוציאה את המד חום מהפה – 36.2 אחד בפה ואחד בתחת הא?. אני לוחצת על הגב שלך ומאלצת אותך לכריעה לפנים כשאת על ארבע כשהחזה ממש צמוד למזרון . אני משתמשת בחבל של פרקי הידיים כדי לחבר אותו לחבל של הביצים. הידיים בצד הגוף וכל טלטלה שלהם מזעזעת את הביצים שלך ואותך. את נאנחת. אני יודעת שלא כל כך נעים נקב. ככה זה בדיקה שגרתית. צריך לבדוק את הפתחים הפעורים שלך נקב קטנה. עכשיו אני לוקחת את הסרגל שהכנת והולכת למקרר. משם אני מביאה כרישה חלקה, ארוכה ולבנה- ירוקה . אני מחזיקה את הראש שלך הצידה עם השיערות , על המיטה שתראי איך אני מסמנת עליו שנתות לפי הסרגל. בסוף הסימון יש עליו 60 סנטימטר. מה נכנס זונה?
כמה יכנס לתוכך נקב? כמה את יכולה להכיל מעני? את מביטה בה בפחד.

אני ניגשת אל ישבנך ומעסה אליו KY , שלא יכאב לך כלבה רגישה אני מצחקקת. אונסת אל תוכך את הקצה של הכרישה מצד השורש. היא קצת עבה. לא נכנסת בקלות ואת מתכווצת תחתייך בקריאת כאב . כדי להכניס אותה אני נאלצת להסיר שכבה או שתיים ומעודדת אותך – את זה את באמת יכולה. קדימה נקב. הרגל שלך נזרקת הצידה. לאט. לאט. לאט. אני דוחקת עוד ועוד ממנה אל תוכך. קצת מזיינת אותך בדרך בתנועות אחורה קדימה שגורמות לך לרצות להזדיין איתי ופותחות אותך עוד קצת ועוד קצת לכרישה שאני רוצה שתכילי במקומי. אני מלטפת בעדינות עכשיו את ישבנך סביב. את בטנך. מקלה עלייך להכיל. הזין והביצים הקשורות תלויים עם קצי חבלים וקשירת הידיים שלך מונעת ממך כל אפשרות תנועה שאינה מכאיבה. אין לך מנוס מלקבל אותו לתוכך ולהיפתח אליו.

יפה זונה אני מעדכנת- כבר 20 ס"מ! "אני לא יכולה יותר" את מתנשפת בקול חנוק . עוד קצת זונה , עוד קצת אני מבטיחה ותוקעת עוד 5 ס"מ בבת אחת. במקום שתתפתלי אני רוכנת בבת אחת למצוץ את הביצים שלך ואת לא יודעת אם להיאנק מעונג להתקפל מבושה או מהתחלה של כאב. אני מחזיקה את הירק נעוץ בכוס החי שלך ומוצצת את הזין הקשור שלך בדיוק כמו שאת אוהבת , את הביצים האדומות. מטריפה אותך בתוך שניות שאת רועדת מתענוג ומרצון לגמור . לגמור מייד. פאק. איך אני עושה לך את זה? .בלי שתרגישי אני נועצת אותך עוד קצת ועוד קצת ומשפדת אותך על הירק המת. הידיים האזוקות שלך כבר בסביבה ואני מכוונת את ימין להחזיק את הכרישה שנעוצה בך בעומק 30 ס"מ עכשיו . "תחזיקי ". עכשיו את ראויה למדידה נוספת נכון זונה? את לא עונה לי . אני שוב מביאה את סרט המידה ורושמת על הגב שלך לכל ביצה – 12 ס"מ . מרשים. כמה עוד את יכולה? אני שואלת בקול רם . הכרישה העצומה קורעת אותך . את מתחננת שאוציא אותה והידיים שלך מתחילות לרעוד. אני שולפת אותה לאט לאט לאט. ואת מתקפלת כשהיא יוצאת. מרוקנת. שוב נושמת. אני מתירה את חבלי הידיים ומלטפת לך את הראש. יפה זונה . יודעת שהכלת 30 ס"מ? חשבת שתצליח? כל העיסוק בירקות עשה אותי רעבה- לכי תביאי לי ענבים מהמקרר עם הביצים שלך כשאת על ארבע ורגע- בואי נקשור לך את הזין לצואר

אני הופכת אותך על גבך ומחברת את חבל הזין לקולר שלך הדוק. אחר כך אני מחברת את חבל הביצים לקרסוליים שלך ומותחת. את מכופפת מאוד עכשיו גם על ארבע. הביצים נמשכות לרגליים והזין לצואר, מתנגדים זה לזה עם כל תנועה. הראש מושפל ואת מדדה בתנועות קטנות קטנות על ארבעותייך בזהירות רבה אל המקרר. כשאת נעה הביצים הנפוחות נשמטות ועולות והזין נצמד אל הבטן חזק.

פותחת את המקרר. מושיטה את היד לאשכול הכי גדול ומניחה אותו בקושי על המנשא שלך. סוגרת ומנסה לחזור. אוי ,כלבונת. ממש מייד נפל לך לרצפה. קשה ללכת ככה אה?
אבל היית כל כך בסדר בבדיקה . את צריכה ללמוד לא להפיל את הענבים. תעמדי בפינה. את עומדת מבויישת ומושפלת מבט מכונסת. אני לוקחת את האשכול והולכת לדקות שנראות כנצח. כשאני חוזרת יש לי חוט ומחט- תתפרי את הענבים נקב. את מנסה לתפור אותם על חוט בידיים רועדות. תתפרי טוב כי הם נכנסים לתוכך. מה שאת מפילה נכנס לתוכך ברור? את מסיימת את החוט ואני ישר ניגשת להכניס את הענב הראשון לתוכך. ואז את השני ואת השלישי. את נאנחת. אחרי שחמישה עשר ענבים בתוכך אני אוחזת בקצה החוט של הענבים ומושכת . בואי נקב. שלא יצא אף אחד שומעת? את מנסה לרוץ אחרי על ארבע וזה קצת קשה עם כל הקשירות. אני מוליכה אותך בחוט בחזרה למיטה ועד למיטה שני ענבים כבר יצאו. חבל נקב. אם היית מצליחה היית מקבלת פרס . באמת שקלתי לזיין אותך.

אני שוב מודדת ורושמת על גופך את הגדלים של הביצים המתנפחות סגלגלות שלך
מתירה את הרגליים ומשכיבה אותך על הגב . עכשיו אני שוכבת לצידך כשהרגליים שלי בצד הראש שלך. אני מסירה את המכנסיים והתחתונים כדי שתוכלי לראות ולהריח את הכוס החלק והיפה שלי. אני נשכבת לידך ומחזיקה את הקצה של שרשרת הענבים שעדיין עשרה ענבים תלויים עליה וכל השאר בגופך. אני מתחילה לאונן. דואגת שתסתכלי בי. מאוננת ביד ימין וביד שמאל מושכת את החוט עם הענבים ומיילדת אותם מתוכך לאט לאט . מתחילה להכניס אותם לתוכי. אחד אחד. החוט נמתח עכשיו. כל ענב שאני מכניסה אחר יוצא מהכוס שלך וגורם לך להתפתל בתאווה שלוחת רסן.

אני מביאה אותי לקצה ואת נטרפת . הידיים שלך נשלחות לירכיים הרועדות שלי אבל אני לא מרשה לך .
אני מוצצת אותך עכשיו תוך כדי שאני מאוננת. את כל כך מגורה שכמעט מייד את מבקשת רשות לגמור. רגע נקב יפה רגע אני מבקשת. מתירה את הביצים והזין שלך. מלקקת ומעסה אותם. את תגמרי איתי ביחד נקב ברור לך? את בקושי יכולה להנהן עכשיו מרוב שאת מגורה. אדומה כולך משתוקקת רטובה בוהה בי במבט זגוגי ושואלת את עצמך איך זה קרה לך . גופך קטן מלהכיל את העונג, הגירוי, הריגוש, ההשתוקקות. רוצה לצעוק. רוצה לבכות. אני ממשיכה לאונן. משתמשת גם ביד אחת שלך עכשיו לענג אותי. את מוכנה , נקב? יד ימין שלך מאוננת אותך ושמאל אותי. כבר נקב. כבר. מוכנה? מוכנה? עכשיו.
פאק.
הסקס הכי טוב שהיה לך בחיים
תודי
נשאר רק לאהוב.

יום שישי בבוקר. הבית כמעט מסודר. לבשתי חצאית כמו שאני אוהבת כשאני איתך ונוסעת אלייך. הדרך עוברת מהר. את עוד לא יודעת את זה אבל אנחנו גרות מרחק חמש דקות נסיעה. את ממתינה לי למטה כמו שביקשתי. מכנסי דגמ"ח בהירים וחולצה שחורה. רואים מרחוק שאת נרגשת.מבטך נעוץ בעפר. אני מתאפקת לא למעוך אותך כשאת נכנסת ומתיישבת לצידי מלפנים. ריח הבושם שלי מכה בנחירייך ואת מתחייכת בחיוך סודי.

עינייך מגלות לי יותר ממה שאת. שותקת לגמרי . נבוכה. מבינה מה עינייך העירומות חושפות בפני ושניה אחרי מבטך שוב מושפל. ברקע משחק של דמעות של נקמת הטרקטור . אני נוסעת חצי המרחק ונעצרת בצד הכביש. צאי מהרכב אני אומרת לך ואת מופתעת. צאי נקב. צאי. את פותחת את הדלת בהיסוס ואני כבר מחוץ לו מאגפת אותך ונוטלת את ידך מובילה אותך למושב האחורי. את לא יושבת לידי כשאנחנו נוסעות יחד נקב.

אני פותחת את הדלת האחורית ודוחפת אותך כמעט מטילה אותך למושב . את שכובה עליו על צידך מכווצת. אילמת. מביטה בי במבט אבוד כל כך. מאלו שגורמים לי כמעט להתחרט. שימי את זה- אני מושיטה לך כיסוי עיניים של טיסות ואת מנסה לשים אותו אבל הידיים שלך כל כך רועדות שאת לא כל כך מצליחה. "אני לא מצליחה האחת" את מגמגמת . אני בקושי מצליחה לשמוע אותך. אני מעבירה את הגומי במשיכה אחת אל מאחורי ראשך ומלטפת אותו כדי להרגיע אותך. את נאנקת קצת. תשכבי לך נקב, עכשיו הקול שלי רך. את נפרשת כעובר על המושב האחורי. שוכבת שקטה בציפיה עיוורת, כמה טלטלות של הרכב. אני לא מדברת אלייך.

עוד סיבוב ומשחק של דמעות החל עם רעש הרכבת. אני נכנסת לחניון ואת שומעת את הדלת נפערת ומשב רוח על הפנים. אני מושכת בידך ומקימה אותך. גוררת אותך אל המעלית. ידך נשלחת לפנים לגשש את הדרך ואני מורידה אותה באחת. את יודעת שעכשיו אני גם העיניים שלך ואת לא מוחה.

שומעת את רחש המעלית ואת בתוכה. תוהה אם מישהו אחר נוסע איתנו. אדומה ממבוכה. קול סיבוב המפתח ואנו בפנים. את לכודה. אני מובילה אותך ישר לאמבטיה כמו שמובילים כלבים סוררים שלא ישירו שיער בבית. אני מסירה את מעטה העיוורון שלך ואת רוויה בהכרת תודה ומשפשפת עיניים מוכות סנוורים מעולמך החשוך. התגלחת כלבה? כן האחת. מבטך ברצפה. תראי לי . את מתפשטת בתחושת מחנק. אני מעבירה ידי על הביצים, על הזין שלך החצי זקור. את מתכווצת כשאני נוגעת בך כאילו מכוויה באש. זה מרגש אותך זונה? . תראי לי את הכוס. את מסתובבת ומפשקת את לחיי הישבן שלך.

זה לא מספיק זונה- תיכנסי לאמבטיה. את מעבירה את כפותייך בזהירות מעבר למפתן האמבטיה. אני עומדת לגלח אותך כמו שאני אוהבת. את עומדת רטובה ורועדת . אני יושבת על דופן האמבט. קצת מים וסבון והסכין צמודה לעורך. אל תזוזי אני אומרת אבל מאוחר מידי. זרזיף דם דקיק מכתים את עורך הצחור. לפני שאת מספיקה לקטר אני אוחזת את ישבנך בעוצמה שכמעט מפילה אותך ומחשקת שפתיים סביב החתך שנוצר. מרגישה את דמך פועם לתוכי. מלקקת אותך ועולה לנשקך. טעם הדם מלהיט אותך כל כך שאת רועדת מבפנים.

אני מנגבת אותך ומוליכה לחדר השינה . מצווה עלייך לשכב ולפשק. את מבצעת בצייתנות בלי לחשוב. אני מתיישבת בין רגלייך ואת מרגישה משהו נכרך ומתהדק סביבך . את מרימה ראש להביט איך אני מהדקת גומיה סביב אחת הביצים שלך ואז סביב השניה. "שבי בשקט כלבה. לא לזוז" את מקבלת הבעה טפשית של הפתעה. אני שולפת עוד גומיה צבעונית מהקופסה שיושבת על שידת הלילה. אנחנו נקשט אותך יפה לכבוד האורחות נקב. רוצה להיות יפה? אני לא מחכה לתשובה ומהדקת גומיה כחולה נוספת סביב הביצה הראשונה. עכשיו אני מלקקת אותה. יונקת אותה. כל כך הרבה יותר מסודר ככה זונה. כל ביצה בנפרד. את נאנחת בקול רם.



אני אומרת "שקט נקב" ומייד מכניסה את כל הזין החצי עומד שלך לפה . את כולו. הלשון מתעגלת על הקימורים שלך בתוך הפה שלי ובבת אחת את מתפתלת מעונג. היד שלך נשלחת בלי להרגיש אל הכוס הקטן שלך שמאחור. העיניים שלך מתחננות להיחדר. אני מביאה KY , מרימה את רגלייך ומעסה את הכוס הסגור שלך מבחוץ בלי לחדור אליו. סביב סביב בתנועות מעגליות שמטריפות את דעתך. האגן שלך מתנועע אלי בלתי רצונית ואני לוקחת את היד שלך ומאלצת שתיים מאצבעותייך לתוכך. תזייני את עצמך. כן . ככה.

אני ממשיכה עם הגומיות עד שהביצים שלך מאדימות. אז אני מביאה סיכות ותולה אותן על הגומיות סביב סביב, מקשטת אותך להתפאר .כואב לך? גוני גוונים אדומים סגולים. שתי סיכות אני שומרת לשיערך .

עכשיו אני קושרת את הרגליים שלך זו לזו בחבל לבן כך שאת בקושי יכולה להרחיק אותן זו מזו. לא לפני שהסטתי את הזין הקשור היפה והמקושט שלך עם הביצים הנפוחות כלפי מטה אל מאחורי הרגליים
עכשיו אני קושרת את צווארך היפה לראש המיטה בחבל אחר מאלצת אותך לתנוחת כלבה על ארבעותייך. את מתנשמת. זה כדי שלא תזוזי ולא תוכלי להשתפן ולברוח כלבה פחדנית. אני עונדת לצווארך כמחרוזת את אחת החזיות שלי , "שתהיה לך השראה". כיסוי העיניים משיב לך את העיוורון. את נראית שיכורה. אין לך כוח אפילו לומר עוד מילה . יש לך כוח רק להתמסר. להתמסר ולהוכיח לי שלא תעצרי בדבר.

צלצול בדלת בדיוק ברגע הנכון אבל לפני שהספקתי לדחוף משהו לתוכך . תמשיכי לזיין את עצמך אני מתרה בך ושולחת את היד שלך לישבן. לא פחות משתי אצבעות ברור לך נקב? תעשי את האחת שלך מרוצה ותראי לי כמה את מצליחה לדחוק לתוכך. את מהנהנת כמה שאת יכולה עם החבל לצווארך וברור שניטלה ממך יכולת הדיבור. אני סוגרת את הדלת ואת שומעת בחרדה את דלת הכניסה נפתחת. אני באמת כאן. הזין מושפל ונעוץ סיכות וגומיות צבעוניות ושלוש אצבעות בתחת. אנחנו לא לבד. פאק. אי אפשר להתחרט עכשיו. מכניסה ומוציאה. מכניסה ומוציאה. לא מאמינה על עצמך. כזאת שפוטה. רבקה ואפרת כבר כאן. שתי נערות דתיות והבחירה הטבעית שלי לבילוי אחר הצהריים של ירידה מהפסים. את אפרת הכרתי לפני פחות משנה כשעברה לגור בשותפות עם רבקה אחרי שרבקה התגרשה. הפנים שלהן מאירים. אני נבוכה.

אפרת. בלונדינית לבנה עם תלתלים סבוכים כל כך שתמיד אסופים לקוקו קטן. גבות וריסים לבנים שקופים שמקנים לה מראה תמידי של עייפות ושבריריות. עור צחור כחרסינה היא נראית כמו מישהו מעולם אחר. מראה טהור , בתולי לה לאפרת. עיניים כחולות . נמוכה , גוף גמיש וחזה מלא ובולט שלא מתאמצת להסתיר. חסרת כל מודעות למיניות המתפרצת שלה אני נזכרת בפעם שישבה מולי שעות ארוכות בשמלה קצרה מפשקת רגליים עם תחתוני הילדה הפשוטים שלה מכותנה שנגמרים ברגליים רכות עגולות בצבע הקיר. תמיד מחייכת עם כל הפנים . תמיד בלבוש טריקו משומש. לא מספיק אוהבת לאכול. אני אף פעם לא מצליחה להפסיק להסתכל עליה .

רבקה לובשת עכשיו מכנסיים אפורים וחולצה ירוקה . יש לה תמיד מראה נקי למרות שהיא מהעיתונות . הן מתיישבות בסלון ואנחנו מתחילות לפטפט. יותר נכון הן מפטפטות ואני חושבת עלייך הכלואה כפותה ומושפלת בחדר השינה. אני מתביישת בשבילך ואני סמוקה. מציעה להן משהו לשתות ולאכול והולכת להביא מהמטבח. איפה השירותים? אפרת שואלת ואני נלחצת. השירותים סמוכים לחדר השינה. כשהיא נכנסת אני חומקת לחדר השינה. את קופאת על מקומך. יודעת שמישהו נכנס ופוחדת לשאול או להוציא הגה. כולך סמוקה. אני מוציאה מייד את האצבעות שלך ומכניסה שתיים שלי . דוחפת אותן לעומק הנכון ומשפשפת אותך מבפנים. עם היד השנייה אני חולבת אותך ולוחשת ברוך תהיי בשקט כלבה תהיי בשקט. מעונג את כמעט גומרת במקום

ששש, נקב. אני עוזבת אותך ומוודאת שהאגודל שלך תקוע הפעם היטב בתוכך . תינוקת. רטובה מזיעה ומפחד . אפרת מורידה את המים וחוזרת לסלון. מה את שומעת מהשיחה האווילית שמתנהלת כאן? שמה מוסיקה הכחול הגדול.
אחרי דקות ארוכות שנדמות כנצח שוב נפתחת הדלת לחדר השינה. את שוב מתכדררת ומתכווצת תחת מבטי. "תדחפי עמוק" זה הקול שלי ואת נושמת לרווחה פורקת מקצת המתח שנפרש לאורך כל גופך. האם אני לבד? את שומעת תקתוק מצלמה. ומזהה מבעד לעיוורון הבהוב של פלאש. ישבנך נסוג לישיבה על כפות הרגליים ואני מצקצקת לך ואוחזת בו להחזירך לכריעה המשפילה על ארבעותייך כשישבנך בכיוון הדלת. לאן הגעתי את שואלת את עצמך. מושפלת ככה ומי יכול לרצות את התמונות האלה ולשם מה. האם את רוצה לבכות קצת עכשיו מבושה? לפני שאני מספיקה להשתעשע בך אני שומעת מאחורי קול שמצמית אותי "איפה את"?. רבקה מאחורי. "מי זה ? ". "מי זאת" אני מתקנת אותה וסוגרת את הדלת. עכשיו את יודעת בוודאות שאנחנו מדברות עלייך בקול נמוך והראש שלך משתולל. את רוצה להישאר, את לא יכולה לחכות, את רוצה לברוח, את רוצה למות אבל כל כך לחיות.

צלצול בדלת הכניסה . חגי נכנס. אני עושה להם היכרות. בחור גבוה , רזה, עיניים ירוקות, קול קצת דק, ידיים עדינות. האם דתיות העיר הגדולה מזהות את העדפותיו המיניות?
אני נותנת להם לשעשע את עצמם בסלון. הם שותקים אבל לא אכפת לי. לרבקה אין הרבה צבע בפנים.
אני ניגשת אל החיה הקשורה שלי שבחדר. נקב, את יודעת שלפי החוזה שלנו אני יכולה לתת אותך לכל אחד נכון? את מהנהנת כמה שאת יכולה. את מפוחדת לגמרי. אל תדאגי נקב, אני אשמור עלייך .את יודעת את זה נכון? את יודעת.

נקישות עקבים מתקרבים. ידעתם שזונות מסוגלות לגמור ממגע בתחת ? אני שואלת את הנשים הצעירות ההמומות שאת מבינה עכשיו שישבנך פרוש מולן. תוציאי את האצבעות נקב אני פוקדת ואת מצייתת. כל אחת לפי תורה אני אומרת ומכוונת אותן. את מרגישה אצבע דקה נדחקת אלייך. תכניסי שלוש אני פוקדת על האשה הזרה ומובילה את היד לאט לאט לתוכך. מי זאת לפי דעתך? יד עדינה ודקה . זאת היתה ודאי אפרת. יותר עמוק אני עוזרת לה פנימה ומפשקת את לחיי הישבן שלך להקל עליה למצוא את המקום הנכון. קצת ימינה. מרגישה בליטה? תשפשפי אותה. את נאנקת פתאום ביבבה מתמשכת. נראה לי שמצאת. תמשיכי . מישהי מסירה את הסיכות והגומיות ממך אחת אחת . אני ניגשת אל הצד של פנייך המתעוותים בתענוג ובושה. אני מנשקת אותך ומלטפת לך את השיער עם הסיכות. נעים לך זונה יפה שלי? את מתפתלת. עכשיו רבקה אני אומרת ואת מרגישה אצבעות חדשות ננעצות בך. לא פחות משלוש אצבעות אני מתרה בהן . צריך להרגיל אותה לקראת אתן יודעות מה. את משתוללת כשהיא מוצאת את המקום ,אני ניגשת לחלוב אותך ואת צועקת באקסטזה. את מזמן לא כאן.

פתאום אנחנו עוזבות אותך . הדלת נפתחת ונסגרת את לא יודעת מי נשארה ומי הלכה אבל פתאום הקול שלי צף לך ליד האוזן. אני חושבת שאת מוכנה נקב אני אומרת לאוזנך ואת לא מסוגלת אפילו לשאול אותי למה. אני עונה מבלי ששאלת . את הולכת לקבל בפעם הראשונה בחייך זין אמיתי נקב אני אומרת לך ושומעת את שערותייך סומרות. תעשי את זה בשבילי? את לא עונה לי בכלל. נדמה לי שאיבדת את כושר המחשבה. אני יוצאת וחוזרת ביחד עם חגי. האצבעות שלו הרבה יותר אגרסיביות והרבה יותר מיומנות. איזה חור תחת מדהים אומר הקול הגברי. בדיוק כמו שסיפרת לי. את שומעת קול של רוכסן נפתח , כולך רועדת אך נטולת כושר דיבור או התנגדות. "חגי, תגמיר את הכלבה הזאת, טוב? ותהיה עדין זאת הפעם הראשונה שלה" אני מבקשת ונערכת לפעור אותך לזין הראשון שלך. את יודעת שאני מביטה בך , את רוצה לרצות אותי...

אחרי עשר דקות בישבן דואב ושורף אסיר את אזיקייך ומחסומייך . כולם ילכו ואני אחבק ואלטף את שיערך הרטוב ואת תלחשי לי רועדת "האחת, אל תתני אותי יותר לאף אחד, טוב?"

היא לא היתה עוד אדון ללבה. די היה לה במבט חודר מצידו לאיבוד עשתונות כללי. רעד פנימי. די במבט להרטיב את התחתונים עד תום . כאילו רק המבט פער בה בור לעומקה . מגע חטוף המיס את הקרביים .את שאריות צלילות המחשבה. כשהצמיד אליו את גופה היה זה מתנשם כיצור בעל חים משל עצמו. מנותק מרצונה ומשכלה. מתנשם והולך ומתרגש.
עד שכל הוויתה אמרה רצון להתכדרר למרגלותיו לרקוע ברגליה ולהתחנן שיתעלס עמה כאילו זה הדבר האחרון שנותר לה. כאילו בכך תלוים חייה.
היה בו משהו קר. כל ניסיונותיה לחדור חומת ניכור קלה, בלתי נראית כצעיף שקוף, נתקלו בחומה אדיבה אך אסרטיבית. שקולה ומנומקת היטב. לא, הוא לא מאמין בהתאהבות. לא , הוא לא מתמסר אחרי חצי שעה

היא ישבה מול מסך המחשב והרהרה בו. מיום שפגשה בו נמלטת ממנה מפעם לפעם אנחה פנימית. חשד קל עלה בה שמא מידי פעם חומקת מפיה לעולם החיצון . היא לא תספר לו כיצד היא מדמיינת אותו בועל אותה . בנסיעה, במהלך סרט, בארוחת ערב במסעדה , בפגישת עבודה. דעתה נטרפת עליה מהשתוקקות מתפרצת. פתאום . ואז נשימתה נעצרת . אצבעותיה נשלחות מאליהן, קצות עצבים מרוטים משתוקקים משתלחים אל הריק. היא כמעט מרגישה איך ידיו לוכדות את אגן הירכיים, מחליקות אותו למרכז הוויתה. כמעט רואה התחלה של פגיעות בעיניים שלו.
ואז נמלטת מפיה גניחה מתאווה מיוסרת תחת עיניים מעורפלות. היא אינה שולטת עוד. רוצה להיות שלו, שלו שלו. להעניק לו את עצמה בדרך בה איש אינו יכול להעניק. בדיוק אז היא עוצרת, בכוח, כמו בלימת חירום של מכונית , מזדעזעת קצת מהיכולת למלט אנחה ציבורית כל כך, חוזרת לשליטה. בעוד כמה שניות יחזור גם קצב הלב. עד לפעם הבאה. מאז פגשה בו, היא לא יכולה להתרכז יותר בסרטים, לא עוקבת ממש אחרי העלילה.
לפעמים הוא צורך קיומי כמו אויר. לפעמים התמכרות כמו סמים קשים.
ומנה קטנה כבר לא מספיקה.
מה תרצה שאלבש היא מסמסת לו , תוהה איך יקבל אותה הערב כשתיכנס אל ביתו להתבונן בו שוב כך שתיעתק נשימתה ממנה. התשובה לא מאחרת. הערב, זונה שלי, אני רוצה אותך כמו שאת. תבואי בטרנינג , פיז'אמה. לא מאופרת. בלי עקבים. בלי בושם . בלי בגדים מיופייפים. את נטו. הכי עירומה. אני רוצה להפשיט אותך.
מוזר, אבל היא קצת מתביישת. הוא הבין שנעים לה להסתתר מאחורי מלבושים ותחפושות והחליט להפשיט אותה באופן הכי חד וסמלי שהכיר. ומהי זונה בלי נוצותיה? עלובה? משומשת? זונה של אחרי יום עבודה בשפתון דהוי ומרוח ומבט כבוי?
אה, הוא נזכר ומסמס – בלי תחתונים. בלי חזיה.
האם תזכה להיאהב כשהיא עירומה יותר מכפי שהיתה מעולם? עירומה מעצמה, ממגבלות ואיסורים, מתחפושות, משקרים, מבגדים, משיער , מכל השנים שהעטו שריונות על לבה?
האם תצליח להתפשט כך מבלי לדעת אם יקח אותה . לעשות צעד אחד אל התהום ולהושיט אליו יד מבלי דעת אם תהיה שם לאחוז בה?
היא ניגשת אל הכיור ומקפידה להסיר את שאריות האיפור . היא אינה מתקלחת, כפי שביקש ממנה במפורש. מחליקה אל פיג'אמה קטנה וורודה . ילדותית. לא סקסית. עם ציורים של פילים. תוהה שוב לעצמה האם יש בו את האהבה הזאת לתתה, ואיך זה שהיא נענית לו כל כך מבלי לדעת את התשובה .
היא מניחה בתיק שחור קטן ארנק ופלאפון, לובשת מעיל ארוך שמכסה את הפיז'אמה ואת החזה הקטן הבולט תחתיה ויוצאת מהבית . לפני ביתו היא מתמהמהת . חוששת. מביטה בעצמה שוב במראת הנהג. נראית טוב
פנים בהירים חיוורים. מבט פגיע . עיניים ירוקות. שיער ארוך, שאטני. היא כבר יודעת שלא תוכל להביט בו כשתיכנס והיא מקווה כל כך שיאסוף אותה אליו. הדרך עוברת מהר ומתנשמת היא מגיעה איכשהו אל דלת הכניסה. מודה לגורלה שלא זימן לה מי מהשכנים לחלוק על שפיות דעתה באמצע הלילה בפיז'אמה ובמעיל. היא לוחצת על הידית שנכנעת בחריקה קלה. סוגרת את הדלת אחריה. עיניה מתרגלות לעלטה. הוא עומד מולה. לבוש בוקסר וחולצה קצרה. הוא מביט בה מרחוק. היא משפילה מבט. שתיקה ארוכה, סמיכה, חשוכה. "תורידי את המעיל" הוא אומר בקול רך ונחוש שחודר לתוכה. עושה כדברו כמעט אוטומטית.
בשרה נרעד בצינה העוטפת את הבית. קר לך? הוא מדביק את המרחק אליה בשלושה צעדים. היא יכולה להריח את עורו . נעמד קרוב אך לא נוגע בה. יודעת שהוא מביט בה. מביט בפיז'אמה הורודה, בפטמות הזקורות . היא מנסה לשלב את ידיה סביבן אך ידו עוצרת אותה בתקיפות. ידו בסנטרה, מרימה אליו את עיניה. מביט אל תוכה בדממה. נוקב וחוקר. עכשיו יודע שתעניק לו את כולה אם יבקש , מחניק התרגשות. ידו האחרת נוגעת בחזה עכשיו, בלי להתיק מבט מעיניה.
מלטפת לאט, לאט, בעדינות אין קץ ואז מושכת את הפטמה המכווצת. היא שתוקה. מהדקת שיניים. מתאמצת לא לפשק את שפתיה לבל תימלט מהן זעקה . לא נעה. מרכינה את ראשה תחת ידו. "את כל כך יפה" קולו שוקע ללחישה סדוקה ונדמה לה שמשהו נשבר בקרבו.
ידיו אוחזות בפטמות העדינות מבעד לפיז'אמה . האם הוא מבחין בנשימה המקוטעת? האם הוא שומע את הצעקה שמתפשטת בתוכה כסערה? ידו בטוחה. מהירה. מגששת אל מתחת לפיז'אמה, עושה בגופה כבשלו. מוודאת שמשימתה בוצעה כהלכה. אין חזיה. לא , אין גם תחתונים.
את רטובה? הוא שואל בלחש. נבוכה. היא אינה יודעת לענות לו . הבטן מתכווצת. האם יכול להיות שתהיה רטובה ממבט?. ממגע קצר של ידיו על החולצה? מבולבלת. גם לו ידעה איבדה זה מכבר את יכולת הדיבור.
לא מבזבז זמן, ביד ימין הוא מפשיל את גומי המכנסיים . מרחיק אותה ודוחק כנגד הקיר. אגודל מיומן מוצא את הפתח ובאבחה חזקה אחת כולו בתוכה. יותר מנגן בגופה ממשתמש בו להנאותיו , הוא חודר אליה בקצב איטי שוב ושוב בחוזקה לא מתיק מבטו מעיניה , סוחט את הצעקה הלא נשלטת ששמרה בכוחות התנגדות אחרונים. "יפה" , הוא עונה לה , כאילו שמע את הדיבור הפנימי. מסופק שהצליח להפיק ממנה את הצעקה הנואשת הזאת , כמו נגן ממנדולינה.
עכשיו הוא יודע. עכשיו גם היא. "הרטבת את הפיז'אמה שלך ילדה יפה" הוא אומר ומביט בה שוב ארוכות.
מנתק את אגודלו ממנה ומגיש לפיה.
לא התקלחת, נכון? יפה. הוא מרים ונושא אותה אל האמבטיה למרות מחאות מרוסקות. "שש... ילדה שלי"
המבט בעיניו משתיק אותה. יש בו כל כך הרבה מסירות. הוא מניח אותה באמבט ורוחץ . רוחץ כמו שרוחצים ילדה . מסבן את גופה בסבלנות מעוגלת, מתעכב על הכוס והישבן. את צריכה להיות נקיה בשבילי מבפנים ומבחוץ הוא מסביר לה ומחליק אצבעות בעדינות אל תוכה. הוא חופף את שיערה היפה . מסבן את הצואר ומסתיר היטב כמה נפעם גופו מהגוף הרטוב, המרגש, הזקוק, שביקש אותו וסבל כעת את ההמתנה הנרקוטית, הקשה, לקרבתו. הוא אהב לחוש את הבשר המורעב המיוסר מנסה להיצמד אליו, לגנוב שארית מגע של חום בכל תנועה אגבית. מנסה למקסם את שטח מגע תאי הגוף בשלו. מודע, הוא הגביל את המגע האגבי הזה רק למעט מעבר לנחוץ. כעת הוא עוטף במגבת. מסיר בבטחון את ידיה המורגלות, המתערבות, ממלאכתו. ממכר אותה. מרגיל אותה לוותר לו לחלוטין. להיות שלו כילדה, כאדם וכאשה . נפש וגוף. בכל מובן. הוא מסרק את השיער בתנועות רכות וללא הקדמה נוטל אותה עטופה במגבת ונושא אותה למיטה. מניח אותה עליה בזהירות, מגולגלת בתוך המגבת הגדולה.
"את רוצה אותי?" הוא שואל כשהיא שרועה על גבה. נראית קטנה על המיטה הגדולה. היא מהנהנת .
"היום נבדוק" הוא קובע. "נבדוק כמה את רוצה אותי. נבדוק מה את מסוגלת להכיל למעני , כמה ממני . את לא גומרת בלי רשות היום זונה מדהימה שלי. את הולכת להראות לי מה את מסוגלת בשבילי"
היא כבר יודעת שתכיל הכל למענו. כל מה שיבקש ממנה. מביטה בו עכשיו לרגע לנחש את מחשבותיו. מבטו קשה, נוקב, קר. נעוץ בחזה הקטן, הנערי הזקור אליו נואשות. "מה אתה חושב?", היא שואלת, מפתיעה את עצמה כמה קולה חושף לו פגיעות . כמה חושיה נפגמים במחיצתו, שקילות דעתה. כמה רחוקה היא עכשיו מהאדם המבריק , המצליח והמוכשר שכולם סבורים שהיא . זו שלא מוותרת לאף אחד. שהכל בא לה בקלות. בעבודה, בלימודים, באהבה . זו שהתרגלה להיות נחשקת בכל עת שתחפוץ בכך ועל ידי כל אדם. שרועה סתורה ורטובה כתינוקת בזרועותיו, פגיעה כל כך , במגבת על מיטתו, בלי איפור, בלי בגדים ליד נוכחותו הלבושה במודגש. קולה מתחנן להבעת חום זעירה מצידו. לדעת שהיא לא לבד.. היא מתרצת לעצמה בשקט. פחד קר זוחל מתחת לעור עם היד שלו במעלה הירך. מבטו נאטם. "את אינך שואלת עוד שאלות ילדה ". כשהגעת לכאן היום ויתרת על דיעותייך ושאלותייך, על שיפוטך וביקורתך. אם תגידי עכשיו נפסיק , אם לא, את תפקירי עצמך לידי, ותצייתי לכל שאבקש, ברור?
היא מהנהנת בשתיקה. רוצה שנפסיק? מנידה לשלילה בראש מורכן. אין דבר שהיא רוצה פחות בעולם.
עמוק בתוכה היא כל כך רוצה להיות חלשה. להתמסר כולה להוויתו גופה ונפשה. לעזוב את גופה . לשים את חייה שבירים בכפו ולסגור אותה כשם שמניחים גוזל בן יומו ולבקש בעיניים כלות שמור . שמור עליה.
האם יהיה מסוגל לאהוב אותה בחולשתה?
ומה ייחודה של החולשה? של הכניעה? האין כל הכניעות בעולם זהות זו לזו? התהיה לעוד סימן כיבושים על קת חרבו של צייד ? האם עדיין תהיה אחרת בעיניו? האם כניעתה תאכזב אותו? תבטל אותה?
המחשבות משתוללות , הפה יבש מהפחד. בקול כמעט בלתי נשמע היא מבקשת קצת פחות אור. מה אמרת? הוא חוזר בקול מאיים
"אה.. קצת פחות אור , " היא חוזרת, להסתיר מקצת מגופה המתאהב דרך עיניה.
המהירות בה מגיעה ידו לשערה עוצרת את נשימתה. הרוך שהיה בו מתחלף לקור מחושב וקצר רוח. הוא מושך את השיער חזק ומאלצה לישיבה. "בלי בקשות. בלי הערות. בלי דיבורים . בלי לנשום בלי שהתבקשת במפורש. את מבינה?" ידו השניה על צוארה לוחצת אותו לקטיעת נשימה. "כן. סליחה". בלי לעזוב את שיערה , ידיו מובילות אותה בכוח לשכב על ברכיו כילדה. "פנים למטה. ישבן למעלה." מצווה בפנים חתומים . היא מצייתת בגוף רועד. מחבקת את רגליו ומהדקת. המכה הראשונה על הישבן הימני יותר מפתיעה ממכאיבה. היד שלוכדת את עורפה ממסמרת אותה אל רגליו. "מה אתה עושה?" היא מתפתלת. המכה השניה יותר מכאיבה ממשפילה. היא חושקת שפתיים, לא לתת לו את הסיפוק לדעת שהצליח להכאיב לה. "אני עוזר לך" הקול עכשיו רך יותר. מכה נוספת, חזקה יותר. היא מתפתלת תחתיו . "איך זה עוזר לי?" היא מסננת, מתנשפת. נאבקת בהתחלה של דמעות
"זה עוזר לך להפסיק עם השאלות, ילדה מתוקה שלי" , הקול לוחש, ממש רך עכשיו , "בום" , מכה נוספת. הוא מלטף את העור הבוער בעדינות אין קץ. משהו פוקע בתוכה. היא מתכנסת לעצמה. המכות הופכות קצובות , איטיות , וכך יבבותיה החנוקות שאינה טורחת עוד להפנים. מכה, ליטוף, וחוזר חלילה. "את אוהבת את זה זונה שלי?" הוא שואל . היא מנידה לשלילה
האגודל שלו מחליק לירכה וממשיך בבטחון אל בין הירכיים . בודק וחוקר. היא שומעת את החיוך מתפשט על פניו. "אני לא בטוח שאת צודקת. לפחות הגוף שלך אוהב את זה " האגודל מחליק לתוכה בחוזקה בקלות מפתיעה. " כל כך רטובה." הוא לוחש
כשהוא הופך אותה מעליו היא רואה שהגירה נוזלים על הרגל שלו כחילזון. כחשופית חסרת בית המסמנת בגופה את נתיב חיפושיה הנואש. אני חולה . היא חושבת לעצמה. כמה אני סוטה . מה יהיה איתי
מסמיקה כולה , היא לא יכולה להביט בו יותר. הוא שכלא את נשמתה ללא כלוב וחבלים.
החופש אינו שאלה של גודל הכלוב, אלא של מי מחזיק במפתח. האם תוכל לתת לו את המפתח לנשמתה? האם הוא רואה אותה כשהוא מביט בה?
הוא נוטל יריעת טישו משידת המיטה ומנגב בין רגליה . "יהיה יותר נעים לי כשתהיי פחות רטובה. ולך יותר מכאיב"
היא שרועה על בטנה על המיטה. "את רוצה שאזיין אותך קצת זונה רטובה שלי?"
היא מנידה לשלילה. המומה. לא יודעת אם להרשות לעצמה להישבר. "מצוין. ככה יהיה הכי נעים. אני רק רוצה להעמיד אותו אבל. שלא יהיו לך ציפיות". היא שומעת את הבוקסר יורדים ותוך שלוש שניות הזין שלו נדחק אל פיה בעוצמה. "למצוץ" . היא לא מספיקה לחבוק את האיבר בפיה והוא לוכד את הלחי ביד אחת ואת השיער בשניה כדי לשלוט בתנועתה. דוחק את עצמו אליה בכוח, עד תום. אונס את הפה המתוק בעוצמה. היא מנסה להחזיר לעצמה נשימה אך הזין שתופח בגרון עוצר אותה . מתחילה להיחנק. הוא מרגיש את רפלקס ההקאה בקצה הזין שלו ומחזיק אותה בתוכו , ללא יכולת מילוט. "כן" הגוף משתולל. הוא יוצא ממנה בבת אחת זקור עד כאב. חוטי רוק סמיך ניגרים מהגרון אל הסנטר ומשם אל החזה המתנשם בייאוש לאוויר. העיניים דומעות. משתעלת. הוא נותן לה כמה שניות להסדיר את הנשימה. "תפתחי את הפה. לשון בחוץ" היא פותחת. הוא אוחז בשיערה וחודר אל הפה המתוק היפה עד הסוף ושוב. מחליק אל תוכו בתנועות חזקות. חדות. משתמש. מאונן לתוכה. "לשון בחוץ" הוא מתרה בה. "לא לגעת בזין" . "כן. ככה מזיינים את הפה". היא לא יודעת אבל תנועות הלשון המיומנות שלה מביאות אותו לקצה. יותר קל לו לשלוט כשהלשון בחוץ, להחליק עליה . הוא לא יודע אבל כך שוב הוא פורק אותה מנשקה , מקלף עוד שכבה , מפשיט אותה מכל ניסיונה ומיומנותה , מכל יכולותיה ורצונותיה. גם מרצונה להעניק. לו. עירום ועריה. לכדי עובר שלו. לכדי חלק ממנו המציית ומשמש אותו כאיבר מאיברי גופו. הוא יוצא מפיה. מלטף את הפנים האדומים. היא מרכינה את ראשה אל היד. נצמדת אליה כעולל . גופה רעב אליו . ניגש אל בין רגליה. "רוצה להרגיש? " היא לא עונה לו. הוא לא ממתין לתשובה . "רוצה?" הוא שואל והיא שומעת את אריזת הקונדום נפתחת. הוא נעמד בפתחה. היא יכולה להרגיש את קצה הזין שלו כנגדה. הוא לא זז. הוא מתבונן בה. מבטו מיוסר. עיקש. מניח את היד שלו תחתיה , בשיפולי הבטן. יודע עכשיו כמה היא מתנשמת. מתרגשת לקראתו. לא מצליחה להסדיר את הנשימה. רוצה ולא רוצה אותו. רוצה כפי שלא רצתה דבר מעודה. חוששת מהצריבה בבשרה, בנשמתה. ממה שיוותר לה. האם יצליח לאהוב לה מהמקום הכי חשוף, הכי נמוך, פגיע , ילדותי ולא מתוווך, לא מעודן, לא מחוברת?
את בליל המחשבות האלו קטעה חדירה פתאומית אל תוכה . בכוח שלא חשה מעולם. נשימתה נעתקה באחת ואז צעקה מבלי דעת שצעקה. כמה הדיפות קצרות והוא יוצא ממנה. " די לך" היא מתפתלת על המזרן כחיה פצועה, יוקדת בתשוקה לא מוכרת. רוצה, כל כך רוצה. מתכדררת אל תוכה בניסיון לאכוף על עצמה מעט היגיון, להשיב מעט שליטה. הוא אוחז בגופה הרועד הבוער ואינו מניח לו להיסגר. אוחז אותה בחוזקה ומחבק. מנסה להרגיע . כל כך רוצה להתייפח את עלבון גופה המשתוקק , הבוער , אבל לא מאפשרת. כשהגוף נרגע קצת והרעד שוכך היא מנסה להיאחז בגופו אליה.
עכשיו בכוח עדין הוא מרחיק. מנתק את הגוף הנאחז, המכור . מלטף את השיער. אינו יודע מה מחולל בגופה השילוב הנורא בין קשה לרך. רך ושוב קשה. רחוק וקרוב.
"הזונה שלי רוצה לאונן? " הוא שואל ברוך. "מותר?". "תאונני. תרטיבי לי אותך ואל תפסיקי". מניח את היד שלה בין רגליה והיא מתחילה . תחילה בהיסוס ואחר כאחוזת טירוף. היד השניה נשלחת . חייבת להרגיש משהו בתוכה. הוא מרחיק את היד . "לא הרשתי לך לזיין את עצמך. נכון?. של מי את? של מי הכוס שלך?" "שלך" היא ממלטת בקול שבור. "רק שלך. סליחה".
היא מאוננת על המיטה בזמן שהוא קושר את רגליה בפיסוק רחב מבלי שתתנגד. הוא יושב בין רגליה לצפות בה. מידי פעם מפשק אותה עוד יותר. מחזיק את הרגליים. מפשק את שפתי הכוס שלה כדי להיטיב לראות את התנועות הקצובות , את הלחץ המתגבר. השלולית המתהווה תחתיה. ללמוד אותה. "רטובה כבר מספיק, זונה שלי?. אני מקווה שלא הרטבת לי את הסדין ". הוא מרחיק את ידה ממרכז העונג שלה ומותיר אותה מתנועעת אי רצונית ככל שכלא החבלים התירו לה , מתנשפת. על סף עילפון. מורעבת. "רוצה לגמור זונה יפה?". "כן. בבקשה. בבקשה." "את יודעת שזה לא יקרה בנתיים ומעכשיו תשלטי ברטיבות שלך ושתדעי שמהיום אזיין אותך כשארצה בכך, בין אם תרצי או לא תרצי . ביום או בלילה. כשאת רטובה או כשאינך רטובה. ברור לך?". היא הנהנה וידעה שאיבדה לא רק את כושר הדיבור אלא גם את כושר המחשבה והשיפוט.
"את רוצה אותי?" הוא שואל שוב, רך עכשיו. יד מיומנת נשלחת שוב אל בין רגליה. הפעם נמוך יותר. הוא מחבק אותה ביד אחת . אצבע היד השניה חוקרת לאט, לאט ובעדינות את חור התחת שלה. היא רוצה לצעוק אבל מתאפקת כשהאצבע זוחלת אל תוכה . מתיקה את נשימתה וגוזלת פעימות לב. כאילו כל גופה נפתח אליו משווע להחדר. להכבש עד תום. נרטב כל כולו לסכך את הכיבוש הכפוי, המוחלט , המיוחל.
"מאחר והיום נבדוק כמה את יכולה להכיל, חשוב שהרטבת את עצמך אבל זה לא חיוני." אצבעותיו נשלחו אל פיה. "חושבת שתוכלי להכיל את כל זה?" כף ידו נדחקה אל פיה פוערת אותו עד קצה היכולת.
אבל קודם... הוא קשר את פרקי ידיה מפרק את שאריות התנגדותה. כל כך יפה היתה שרועה פשוקה ומכווצת על מיטתו. יפה עד כאב. הוא התאמץ להרחיק מחשבות תועות, מחלישות, על יפי גופה המרגש , עיניה היוקדות המתמסרות המושפלות.
הוא יצא מהחדר והותיר אותה קשורה לבדה. כמה דקות אחר כך הוא חזר עם כמה חפצים שלא הצליחה לראותם. הוא קרב כוס חלב אל שפתיה " שתי" . היא שתתה בצייתנות והוא תמך בצוארה. שופך במתכוון מקצת החלב על הצואר והשדיים הגלויים. מעסה את החלב אל החזה הנערי. מלטף ומזקיר אותו , מושך וצובט עד שהיא מתפתלת תחתיו. "נעים לך, זונה?"
"כן". "להמשיך?" "כן". הוא מייד מפסיק. "הגיע הזמן לעבוד" מבין החפצים שהניח בצד המיטה הוא מציג לה גזר, מלפפון, קישוא וחציל. "רואה את אלו? הכל הולך להיכנס לתוכך זונה שלי. את הכל תקבלי לתוכך למעני. "

היא מביטה בחשש כיצד הוא מניח קונדום על כל אחד. הוא נוטל סלוטייפ לבן ובוצע ממנו שש פיסות. הוא מצמיד שלוש פיסות אל כל אחת משפתי הכוס העירום משיער ,המושלם והילדותי שלה ומותח אל הירכיים . מפשק אותה לנוחיותו.
הוא מביא טוש דק משידת המיטה ומתחיל לצייר עליה את שמו. אינספור פעמים. על השדיים. הבטן. הירכיים. הידיים. הצואר. הפנים. הרגליים. בשיטתיות הוא מסמן אותה . כאילו מנסה להפוך אותה לשלו. כטריטוריה נכבשת.
. "נלך מהקל אל הכבד". הוא מגיש לה את קצה הגזר- "קחי ביס" היא נוגסת בגזר . הוא אוחז בקצה הקטום ומחדיר את כולו לתוכה בקלות , הולם בתוכה בקצב אחיד הולך ועולה. ""נעים לך?" היא לא עונה. הוא עובר למלפפון ודוחק אותו לתוכה בתנועה סיבובית , איטית, קצת יותר קשה "יותר טוב לך זונה? בחרתי לך את המלפפון הכי
גדול שמצאתי" . קור והשפלה מציפים אותה. "תחממי אותו. קדימה , זונה. רוצה שאגמיר אותך היום?" הוא דופק אותה עם המלפפון בחוזקה. היא בזה לצעקותיה שמחרידות את הדירה הקטנה. הוא מפסיק. מעסה את הדגדגן הורוד בתנועות מעגליות "עכשיו אני צריך אותך רטובה. בואי נפעיל את הגוף המרטיב שלך זונה". חושבת שתצליחי? הוא מקרב אל פניה חציל גדול ומאורך. הוא מקרב אותו אל הפתח שלה ובתנועות עדינות ואז יותר ויותר אסרטיביות מנסה להכניס אותו לתוכה. השרירים מתנגדים והוא נעזר בג'ל . החציל הענק ממאן להיכנס לפתח הצפוף והיא משמיעה אנקות כאב. "כואב לך מהממת?" הוא אומר ברוך. הוא מקרב מקלף ירקות ומקלף מעט את הקצה. שוב מנסה. שוב מקלף. מדבר אליה מילים רכות " תפתחי , כל כך יפה. תני לי אותך" עד שהירק הסורר נדחק איכשהו. "יפה , זונה שלי. כל הכבוד". הוא מזיין אותה עם החציל העצום ונשכב מעליה. נראה לי שהרחבנו אותך מספיק בשביל לקבל את הדבר האמיתי. הוא מוציא את החציל ומכניס ארבע אצבעות. היא רועדת. נרגשת לקבל משהו ממנו בתוכה. סוף סוף. "את יודעת כמה אצבעות בתוכך ?" "ארבע" היא עונה. "רוצה עוד?" "מה שתרצה". "את צריכה להתרגל לקבל כל דבר. בכל זמן ובכל מקום". הוא מלטף את החזה ביד אחת. עיניו רכות ופגיעות עכשיו. היא מרגישה את כף ידו נלחצת אליה , פוערת אותה ואת העור המחשב להתפקע. כעת הוא מאונן לה בידו השניה "ככה יהיה לך יותר קל" . נעים וכואב לה. כל כך רוצה להתמסר לו. לתת את כולה. לא עוצרת אותו. הוא נדחק אליה לאט , לאט . לוחש "תני לי. אותך"
היא מייבבת. "כואב לך? להפסיק?" לא עונה. מוסף חומר סיכה. עוד קצת. עוד קצת. האיבר נכנע לו. "חושבת שהצלחת, זונה? כל האגרוף בפנים" קולו משתאה. מחבק אותה בידו האחרת ובראשונה הוא מניע באיטיות. מזיין אותה פנימה והחוצה. לאט. לאט. שלא תישבר.
ואז מהר יותר וחזק יותר . "אהה" . "נעים לך? נעים לזונה שלי?" "אהההה". תענוג מוצף רגש נורא ואילם מחניק בגרונה. נעים יותר מידי. יותר מידי. היא לא יכולה לגמור ככה אבל רוצה עוד. עוד. מתביישת לבקש. מתביישת להגיד . הגוף שלה מדבר? האנחות הופכות ליבבות בכי. בכי של רגשות שהגוף קטן מלהכילם . של ריגוש עד כלות. של תסכול על חוסר היכולת לגמור. של חוסר היכולת להפוך לגוף אחד, נצחי . של ההיפרדות . של כמיהה עזה ונוקבת . של רצון להיות מוכלת באופן מוחלט . להיטמע . להיות נאהבת.
הוא מחבק ומלטף בשערה. כשהבכי מתגבר הוא מפסיק להלום בתוכה. לאט הוא מוציא את האגרוף , מלטף את פניה ברוך ומגיש את האצבעות הרטובות אל הפה. מתבונן עמוק לתוך עיניה. היא בוכה. עיוורת מדמעות. הוא קושר אותה. היא מתנגדת חלושות. לא נותרו בה רצונות משלה או צרכים. היא שומעת את עטיפת הקונדום נקרעת. היא רוכן מעליה. שתי דחיקות קצרות והוא בתוכה. שתיים קצרות, אחת עמוקה ושוב. היא צורחת. כל כך שלו.
מסומנת. בוערת. גופה מתפתל, מתעוות בכלאו, משתולל. היא צורחת חזק. צועקת. את כל הפחדים. את כל הסודות. את כל מה שלא נאמר. ואת מה שכן. ואת מה שכמעט. מה שהיה ומה שלא. שידע. שירגיש. שידע שלקח אותה. שהוליד אותה. שהרס וברא אותה.
הוא יוצא ממנה. מתיר את פרקי הידיים עכשיו ומכניס ויברטור , בעדינות שכמעט שוברת את ליבה. אין יותר מסכות. אין יותר קשה ורך. רק רך. עיניו חשופות אליה , עירומות. משתוקקות. חמות. מיוסרות. הוא מביא אותה אל הקצה שוב ושוב והיא משתוללת באזיקיה . כל כך רוצה לגמור למענו. להתחנן שירשה לה לגמור ולתת לו להרגיש את ההתכווצויות חסרות השליטה שיכפה על הגוף הרעב , האזוק, אבל מתביישת. הוא מסתכל אל תוכה, קשוב לכל נשימה מקוטעת, לאנטומיית הרעד בירכיים הלבנים, הכמהים . חופר את מחשבותיה מתוכה, הוא אומר, שקט ומבוקר "אני עומד להגמיר אותך שש פעמים. רוצה לשמוע אותך גומרת שש פעמים . מבינה? מסוגלת? מוכנה לגמור למעני? בשביל אדון הגמירות שלך? .כן, זונה? אני הולך לספור לך . אל תשכחי לבקש רשות לפני ולהגיד את השם שלי בכל פעם כשאת גומרת. ברור? " הוא ממשיך לגעת בה לאט, בתנועות קצובות , עם הויברטור , הפה והאצבעות. הגוף נכנע לו וכמה דקות אחר כך היא מבקשת רשות לגמור בקול מקוטע . הוא מבקש שתתאפק, עוד קצת. רועדת כל כך ,"לא יכולה, בבקשה, בבקשה" . שתי אצבעותיו בתוכה , כמעט לא זזות, אצבע היד השניה מחליקה לאט לאט לאט אל הפתח האחורי שלה. היא מחזיקה בויברטור . הוא לא מספיק לאסור עליה שוב ושניות אחר כך הוא מרגיש אותה מתפוצצת בתוכו. מתכווצת סביבו . מייבבת את שמו בשפתיים חשוקות. "אחת" הוא מכריז "ובלי רשות.." סוטר קלות על הדגדגן הנפוח וצובט את הפטמות הרגישות. הוא מניח יד אחת בשיפולי הבטן. מפעיל לחץ קל . היד האחרת נעוצה עדיין בתוכה. היא ממשיכה לגעת בעצמה בטירוף ופחות מדקה אחר כך מבקשת שוב. הוא מרשה לה "תגמרי זונה יפה שלי. תגמרי בשבילי". לוחץ על הבטן להרגיש אותה מבחוץ. היא צועקת את שמו בנשימה קטועה. "שתיים. כל הכבוד זונה". ושוב. אחרי ארבע פעמים היא מבקשת להפסיק אך הוא לא מאפשר. מפיק מגופה לבסוף עוד שתי גמירות ארוכות . רק אז הוא מתיר גם את הרגליים בזריזות . "על ארבע יפה שלי". היא מנסה לזוז אך איבריה לא נשמעים לה. מגלגל אותה איכשהו על ארבעותיה , מחזיק את ידיה מאחורה גבה ומלפף בכוח את שיערה הארוך לאחור. שוב חודר לתוכה בפתאומיות. באגרסיביות. בכוח. שוב בכוח. לוכד את האגן ומשפד אותה אליו בעוצמה .משתמש. כמה חבטות חזקות והוא גומר בתוכה בצעקה . היא מתכדררת. מבולבלת כל כך. רוצה לבכות. ידו על צוארה. ניטלה ממנה מזמן יכולת הדיבור . לא יכולה להביט בו . הוא מושך אותה אליו בחוזקה ומצמיד לחזה בכל הכוח. מפרק ומועך. ואז מקיף אותה בידיו כאילו היתה הכלי השביר והיקר ביותר בעולם. מנשק. מחבק. מלטף. מרגיע. רק כשהרעד שוכך כליל לכדי נשימות קצרות , שקטות, הוא נוטל את הסנטר ומרים אותו בכוח ואת עיניה אליו . "את לא מבינה טיפשונת? אני מאוהב בך. אני אוהב אותך" אומר לאט לתוך העיניים העמוקות הרטובות.