סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2007 בשעה 22:38

אצלה בסלון אני שומע רק את הנשימות שלי כשהאצבעות שלי שוקעות לאט אל תוך העור של הצוואר שלה והריצוד העדין של של הנרות צובע אותה באצבעות שמחות של אור.
רגע אחרי שאני משחרר והיא מחריקה נשימה היא מתכופפת אליי קרוב קרוב והדמעות שלה זולגות לי
ישר
אל
תוך
העיניים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י