עוד לא בטוח... נראה...

"שלחתי לך מייל חשוב".
אסאמאס בשבע וחצי בבוקר, החלטתי שזה יכול לחכות עד מחר, לא היה לי חשק לגלות שבמקום המקום המוגבל באסאמאסים מהגהנום היא גילתה שיש לה הרבה יותר מקום במייל.
אז מחר.
במקום זה הדוד עבד חצי יום ואפילו התגלח והגיע רק באיחור של כמה דקות.
בברית הדוד אכל שיפודים עם כל מיני דברים שבעיקר נשים צריכות לאכול וגם אז, רק עם הלשון.
שקדים ואשכים.
ובירה מוזרה אבל מי מתלונן.
קצת מריבות משפחתיות על מי ישב איפה והדוד מתמקם בשולחן של האחיינים.
"קח" הגיס מפריע לדוד לשחות בסגנון חופשי בכוס של הבירה השניה.
"מה זה?" הדוד לא שותה מים באירועים, אם לא מחשיבים את מה שנוזל מקוביות הקרח.
"מים שמחים" הוא עונה.
מסתבר שהמקובלים מקבלים מים מתוך בקבוק שאין עליו מילה בעברית ויש להם טעם של אבסולוט.
"רק שתדעי שזה בגללכן" אני אומר לה "זכרון גזע קולקטיבי גברי וזה רק בגללכן".
"כשתשאלי את הבן שלך בעוד כמה שנים את מי הוא אוהב, את אמא או את אבא והוא יגיד לך שאת אמא תזכרי שהוא מפחד שלא תקחי אותו שהמוהל ישלים את העבודה שהוא מתחיל בה היום"
"אתה לא זוכר" עוצרת הסבתא שמתפקדת לעיתים כאמו של הדוד את המונולוג המיזנטרופי ולא אוהב הנשים של הדוד "אבל אני לקחתי אותך וברחתי, תפסו אותי ברחוב והחזירו אותך בחזרה. לך תאכל משהו".
אחותו של הדוד יוצאת החוצה ומסתכלת על המוהל והחבורה המתגודדת על התיכף יהודי הבא במשפחה מבעד לדלתות הזכוכית.
רגע אחרי שהוא הופך ליהודי הדוד נגרר לקבל ברכה מהסנדק אבל נשבר באמצע התור.
יש סטייקים ועוד קצת בירה על השולחן, מסתבר.
ואז מגיע הליצן ועושה קסם והדוד מקבל הפתעה.
רגע אחרי והכושיליראבו-טפו-עליו-קקי-קקי של ליצן עושה עוד פעם קסם ומעלים לדוד את ההפתעה.
הדוד מבטיח לליצן המעפן קסם בצורה של כאפה ואחרי דין ודברים הליצן עושה עוד פעם קסם ומחזיר לדוד הבכיין את ההפתעה וגם עושה לו כתר מבלון בצורה של כלב ונותן לו מגנט למקרר.
ליצן חמודי שכמותו.
וככה, כמו שהדוד מסתובב עם הכתר והבירה והאוכל רגע לפני שכולם נעלמו הם נתנו לדוד לשמור על הקטנצ'יק.
מזלם שהוא לא בכה.
מזלם.