לפני 16 שנים. 11 בדצמבר 2007 בשעה 19:04
"אני לא רגילה לראות אותך ככה" היא אמרה לי.
"ככה איך?" אני שואל אותה ומלטף בהיחבא את הסוודר היפה שלי.
"ככה חסר אנרגיות"
מסתבר שכבודי העצלן אמנם בקושי זז באופן כללי אבל כנראה שזה מספיק בשבילה והיא באה במיוחד לקוביה שאני גר בה לבצע בי מצוות ביקור חולים.
הייתי ילד טוב ושבוע שלם לעסתי אנטיביוטיקה בלי טיפת אלכוהול אחת.
אפילו לא זוט קטן.
וזה מה שילד טוב מקבל:
X 1 הסבר מהרופא שהוא היה נחמד אליו עם סוג האנטיביוטיקה בפעם שעברה ושזה לא יקרה שוב.
X 1 פעמיים ביום טבליית אוגמנטין 875 מ"ג.
אני וחדאד הולכים לבלות הרבה ביחד כי אין מצב שאני נשאר ילד טוב.
מי אמר שאי אפשר לגרגר עם עראק.
הגרמני עובד נורא קשה ומסרב לשתות בירה בעבודה.
נבלה.
