את הבוקר דווקא התחלתי טוב מאוד.
איחרתי לספר אבל יצא דווקא בסדר כי התפנה לו תור מייד אחרי שהגעתי אז הוא עבד עליי קשה.
יש לו אצבעות טובות.
התחלה נפלאה לבוקר שהמשיך לא משהו.
אוראנג' החליטו לבטל את המעבדה הקרובה אליי והיות והדור השלישי התנחל לו בישבני הענוג ומצריך תשומת לב טיפולית אחת לחודשיים, שלושה, בערך, זה בעייתי.
הם רצו להחזיר לי אותו ביום שני ולא הסכמתי אז הוא בבית עכשיו ולפעמים אפילו עובד.
קצת אחרי שהסאגה הזו נגמרת אני מגלה שאין לי מה ללבוש אז אני נוסע לסנטר.
שמונים חנויות אחר כך אני מתקשר אליה.
"תמותי! זונה!"
"או, שלום גם לך" הנימוס הפרלינאי לא מכזיב גם הפעם.
"אתה לא באמת רוצה שאמות, גם הפעם. מה קרה?"
גמ"א לימד אותי שלא להתווכח אם אין לה גאג והיא בעצם צודקת ולא באמת בא לי שהיא תמות.
אני מספר לה על שמונים החנויות שעברתי ולא מצאתי בהן כלום חוץ משמלה סגולה מדהימה שלא מתאימה לי יען כי אני משתין בקיר נלוז.
בהברקה של רגע הפלאש מציעה לי להגיע לעזריאלי ואכן, כעבור שמונים חנויות נוספות אני חוזר הביתה עם שני ספרים שהיא ארזה לי ממש ממש יפה.
התור במכבסה משכנע אותי שאני צריך לחזור הביתה ולישון קצת אז זה בדיוק מה שאני כמעט מצליח לעשות עד שמיסרון מאדם לא ידוע מעיר אותי.
פוך לעוד שעה ומקלחת.
שוב אין לי מה ללבוש.
לפני 16 שנים. 14 בדצמבר 2007 בשעה 16:57