לפני 16 שנים. 20 בדצמבר 2007 בשעה 21:43
"גבר!!!!" הוא צועק לי מהאוטו שלו ארבעה נתיבים ממני.
"אה?!" אני צועק לו בחזרה.
"אני רוצה להקדיש לך שיר!!!!"
"יאללה" אני צועק לו "תעשה לי טוב, אבויה".
אני מצליח לשמוע רחשושים של מוזיקה אבל לא יותר מזה.
"אתה לא שומע? רגע"
הילד הנחמד מתחיל לשיר ואני מזהה משהו שנשמע כמו הגורילאז.
הוא אמנם משתדל אבל זה גם עשוי להישמע כמו אריק איינשטיין אם אני לא ממש מתאמץ להקשיב לו.
הרמזור מתחלף ואני רוכב הביתה וסוגר את היום הזה.
דווקא עשה לי נחמד הילד המצחיק והחייכן.
כבר הרבה זמן שלא הקדישו לי שיר, אני מודה.
4KD4fCQlp0I
לא מבין מילה ממה שהיא שרה אבל היא נעימה לי באוזן כמו תה טוב או מרק כשקר בחוץ ונעים בפנים.
כל היום הזה היה הזוי לחלוטין.
איחרתי לבוס שלי וסיפרתי לו שנשבר לי הפלסטיק של המפתח ולקח לי קצת זמן להגיע.
"אתה רוצה בונוס כדי שתוכל לקנות לך אופנוע חדש?" הוא שואל לפני שהוא מבין שזה המפתח אבל אני מנצל את ההזדמנות "כן, 98,900 ש"ח יספיקו"
כשהוא שואל אם זה לא יקר מדי אני אומר לו שאני רוצה ילדה חדשה מניילונים. וניילונים שהם יבוא מיוחד מיפן יקרים כאן בארץ.
אני עייף.
רעב.
ולא צריך שום תירוצים בשביל ללעוס שקדי מרק, לשתות את התה שלי ולהרהר.
