קצת אחרי שאני לוקח את הילד לאסוף את הבקבוק שנשמע כמו מכונית אני מוצא את עצמי מהרהר.
הקטנצ'יק חזר הביתה עם ערימה של אנטיביוטיקה והנחיות מחייבות להגיע לביקורות כמעט כל שבוע הבא לוודא שעור התוף שלו אכן מתאחה כמו הסימנים שהוא מראה.
"זה חומר קריאה טוב בשבילך, אנשים כמוך צריכים להרוג לאט" היא אומרת כשאני מספר לה ששלחתי לה קובץ של מאה וחמישה עשר עמודים על איך לבצע מין אוראלי באישה.
"נרדמתי בעמוד השני של תוכן העניינים, מה אני אעשה" אני עונה לה.
יש לי שיעורי בית מהבוס שלי לסוף השבוע הזה.
"תחשוב איך אתה רוצה שתיראה השנה הבאה שלך" הוא אומר לי.
"הא? בוס?"
"אנחנו אמנם חברה קטנה ואני לא מבטיח לך שכל מה שתבקש אני אוכל לקיים אבל אני בהחלט אשתדל".
יש לי את כל סוף השבוע לחשוב על זה.
איך אני רוצה שהשנה הבאה שלי תהיה?
איווררתי את החצאית, אני יודע שזו לא תחפושת אבל קיבלתי הקלות.
הצעצוע הכי אהוב עליי זה הגוף שלי, מעניין אם גם זה קביל ואיזה פרס מקבלים עליו.
הכאבים בכתף מסרבים ללכת אז אני מניח שהוא לא יתגלה כלהיט משובח.
נו שוין.
מיטה חמה ומקלחת.
אוך אוך לפוך
רית רית לכרית
וטה טה למיטה.
לפני 16 שנים. 28 בדצמבר 2007 בשעה 15:39
