עוד לא בטוח... נראה...

"מאסטר קקה" היא אומרת לי כשאני מודיע לה שהתעוררתי.
"אפילו על עצמו לא יודע לשלוט".
הבוס שלי מחק בטעות קובץ רגע אחרי שדיברנו על כמה גיבויים זה חשוב ושהוא יקנה לי צעצועים מגניבים בשביל זה בשבוע הבא והערב שלי אתמול השתנה.
קצת לפני ארבע בבוקר אני גורר את עצמי למיטה ובדיוק כמו כל בוקר בשבועיים האחרונים אני לא מצליח להתעורר בזמן והיא צודקת.
העייפות שלי לא מעניינת ולא רלוונטית.
אני מצליח, בערך, להציל שאריות מהבוקר הזה ואחרי ביקור קצר בחנות הספרים ובאמצע הרחוב היא מתקשרת.
אחרי שיחה קצרה על הנוכחות הכלוביסטית הבלתי קיימת, כמעט, שלי אני מקבל ממנה שיעור בדיוק.
"היה לי זיון נפלא השבוע" היא אומרת לי
"אני הבאתי ביד" אני עונה
"גם אני"
"לעצמי" אני מדייק כשאני מדבר איתה "לעצמי".
מהצד שלה הגיע רק שקט בחזרה, אגב.
קצת אחרי אני לוקח את עצמי לראות את האיש של האלכוהול ששמח נורא לראות אותי.
עם כל שלוק שעובר מהכוס שהוא מניח לפניי, הקוניאק עם הווניל מסתמן כבקבוק הבא שאני אקנה אצלו.
אני מסיים את הטיפות האחרונות, אוסף את הג'יימיסון וליקר הליצ'י שעטופים עבור אחרים, את צנצנת הצ'ויה עם השזיפים ובקבוק הקמפארי בשבילי ויוצא החוצה לשמש.
אני צריך להתאפס.