עוד לא בטוח... נראה...

זה היה לי קצת מוזר שהיא לא ענתה לי לאסאמאס אז התקשרתי.
היא שתתה מים מתוך הבקבוק שלה ואז, לא בדיוק ברור אם הילדה השניה דחפה אותה לקיר או שהיא חבטה בקצה של הבקבוק, אבל התוצאה נשארה זהה.
שתי שיניים עליונות מתנדנדות.
שתי שיניים תחתונות מתנדנדות.
חניכיים ושפתיים פצועות ומדממות.
הסייעת התקשרה לאחותי ואמרה לה לבוא לקחת את האחיינית שלי כי היא "לא מרגישה טוב והעיניים שלה מבריקות".
כשאחותי הגיעה לגן הילדה היתה כבר בשער מחזיקה את הסורגים וצועקת לאמא שלה שתיקח אותה לרופא שיניים.
אחותי סיפרה לי שהיא היתה בטוחה שהילדה עם חום כל כך גבוה שהיא כבר הוזה כי מה נסגר איתה ומה היא פתאום רוצה רופא שיניים.
פחות מחצי דקה אחר כך הילדה כבר היתה באוטו עם אחות אחת שלי שנוהגת כמו משוגעת למרכז רפואי כזה או אחר שלא בדיוק הצלחתי להבין עד עכשיו איפה הוא.
הגננת התקשרה והכחישה הכל ואחר כך התקשרה שוב ושאלה את אחותי למה היא עושה עניין מזה, זו בסך הכל היתה מכה חלשה מ"ילדה רזה", כך במקור.
פאקינג פעם שניה שזה קורה באותו הגן.
פעם שעברה הילדה ישבה בצד עם יד שבורה יותר משעתיים וזה לא משנה שעכשיו זו גננת מחליפה ולא הגננת הרגילה.
לא משנה בכלל.
ובתוך כל הכאוס הזה של היום הזה עם טלפונים אינסופיים לאחותי, שאלות לאנשים שקצת מבינים, שטף של אינפורמציה שאני מזרים לאחותי והידיים שלי שרועדות מעצבים, פחד, חרדה, היסטריה וגלי קור של חוסר אונים שגורמים לי לקשרים נוקשים בבטן ותחושה מגעילה של קבס.
בתוך כל זה ישנה שאלה אחת שמנקרת בתוכי בלי להפסיק גם עכשיו.
איך אני, סאדיסט, שנהנה עד כדי שכרון מלהכאיב לאחרים, מסוגל לחשוב בצורה קרה ושקולה על להכאיב למישהו אחר שלא על מנת להנות.
אני לא רוצה "להחזיר לה", אני אפילו לא חושב על מודעות חברתית של "היא לא תעשה את זה יותר לאף אחד אחר" כי וואללה, אם עכשיו היא נופלת לי לידיים היא באמת לא תעשה את זה לאף אחד אחר.
אף פעם.
זה גדול עליי.
אני לא מסוגל לחשוב בהיר.
אני אדם אלים גם אם רק בפוטנציה.
שבוע שלם היא יכולה לאכול רק מאכלי חלב ומרקים וזהו.
האחיינית שלי שחולה על לאפות ואנטריקוט היא לא יודעת להגיד אבל מחזיקה אותו יופי ביד הקטנה שלה.
שבוע שלם לפני הביקורת הבאה שלה.
הגיס שלי מסרב להגיע קרוב לגן שלה כי הוא לא סומך על עצמו.
ואני סומך על עצמי אז אני אפילו לא מברר איפה הגן הזה נמצא.
גדול עליי.
פאקינג גדול עליי.
אני לא מרגיש טוב.
אני לא מרגיש טוב בכלל.
הדוד צריך שתי סטירות כדי לצאת מזה כי יש ילדה אחת קטנה שיכול להיות שאולי תשמח לראות אותו.
אולי.
לדוד יש כתם שחור בנשמה
ועצב מפורר בלב.