"מה הקטע שלך עם בגדי נשים?" היא שואלת אותי
לך תסביר לה בתוך כל המוזיקה הנפלאה הזו שאחרי הרבה שנים בתוך ג'ינס בלי תחתונים, חצאיות זה בערך ה-דבר.
קמתי כמעט בזמן ואם לא היה את הפקק המטורף הזה בגלל תאונה אפילו הייתי מגיע בזמן.
שעה שלמה ישבנו ודיברנו ואפילו פעם אחת לא עלה הנושא של העלאה, קצת אחרי שהתחלתי להרגיש בנוח עם הקטע הזה שאני לא צריך לדבר איתם על כסף ורגע לפני שאני מתרומם מהכסא לקום וללכת היא שולפת מעטפה ושקית מתנה כחולה.
רצף המשפטים שבאו אחרי זה גרמו לי להרגיש קצת לא בנוח, אם לומר את האמת.
היום יותר קל לי לשמוע שבחים אבל זה עדיין לא בא לי בטבעיות.
מסתבר שבלי לשאול אותי הם החליטו שבאמת צריך להגדיל לי את ההפרשות וכאלה אבל במקום להגדיל רק אותן הן הגדילו לי את הברוטו.
בהרבה.
גיליתי את זה אחר כך כשיצאתי והלכתי לשבת ליד הבוס שלי שהוא גם הבעלים של החברה.
"נפתח? לא נפתח?" אני מהרהר בקול ומחליט שאני מרגיש מספיק בנוח לפתוח את האריזה הכחולה והמעטפה לידו.
ככה גיליתי שהם קנו לי גאדג'ט נחמד לסלולרי והעלו לי את המשכורת במספר זוגי עגול ויפה.
במקום לחזור הביתה אחרי ישיבה אחרת שהיתה לי, נשארתי בעבודה עד אחת עשרה בלילה כמעט בגלל ה- PowerBook החדש שקיבלתי שמסתבר שהוא Mui Shiny כמו שהבוס שלי אוהב להגיד אבל לא עושה את העבודה שאני צריך ממנו.
הוא מראה סרטים נפלא, אגב.
במקום שעתיים של עבודה אצל לקוח נשארתי יותר מעשר שעות אבל על הדרך פתרתי שם איזה משהו נחמד שאולי יתגלה כמועיל גם עבור אחרים.
נראה לי שאני צריך לחזור לכתוב בפורומים מקצועיים.
לא היה להם טוניק אבל אחלה של ג'ין דווקא כן היתה.
ואנשים יפים ומאושרים וחצי מהזמן היתה מוזיקה ממש אבל ממש שווה.
אני מזדקן, כנראה, כי אונצים בונצים כבר לא עושים לי את זה.
או שאולי לא הגזמתי עם הג'ין.
נבדוק במסיבה הבאה.
קצת אחרי שחזרו השירים עם המילים כבר הייתי בדרך לאסוף את המעיל והקסדה כי מה לעשות.
כשגבר צריך להתנפנף עם השמלה שלו ברחבי תל אביב וגם קצת מחוצה לה אז גבר צריך להתנפנף עם השמלה שלו ברחבי תל אביב וגם קצת מחוצה לה.
לפני 16 שנים. 14 במרץ 2008 בשעה 20:08