חתולת הלילה?
לא יצירות שלי.
בכלל לא.
אני מאמין שמילים עצמן הן יצירת אמנות, כן.
הטוויה שלהן לכדי משפטים וצירופים כאלו ואחרים היא גם.
אבל עדיין.
זה כמו זר פרחים.
כל אחד מהם יפה לכשעצמו אבל ביחד הם יוצרים משהו הרמוני ויפה הרבה יותר.
בדיוק כמו מילים.
לא חושב שאפשר לתבוע בעלות עליהן.
גם לא על פרחים.
היום התעוררתי מאוחר.
היה לי חלום שהייתי צריך לחלום.
אני רק לא זוכר ממנו כלום.
בעסה.
הוא הרגיש חשוב, איכשהו.
באמצע המקלחת נפסקו לי המים.
בכלל.
הייתי עם סבון ושטפתי את עצמי עם כוס שמילאתי מהכיור ליד.
האינסטלטור שבא פתר את זה בשתי שניות בערך.
אבן או אוויר או מה שזה לא יהיה.
התקלקלה לי המקלחת של הבוקר.
תיכף אכנס לעוד אחת.
חמה ורותחת.
אני רוצה כבר ללכת מכאן.
רוצה דירה גדולה יותר עם חצר.
לכל המודאגים, היה היום שוקולד מריר עם אגוזים.
מישהו חזר מחו"ל.
ערימות של טובלרון שחור וסוגים מוזרים של שוקולד.
זה הלך נפלא עם התה.
עשה לי נעים בבטן, בראש.
אחרי חצי יום של תחושה מעצבנת היה נחמד להגיע לעבודה.
הבוס שלי כבר הודיע לכולם על הנזילה וכשהגעתי כל פעם שעברתי ליד מישהו הוא עשה לי תנועות של דג.
אחר כך הבוס נתן לי שקל וחצי שהוא אסף מכולם.
מגבית למציל שיבוא לגור בדירה שלי.
עוד צלחת מרק לאוסף המכובד שאני מטפח בבטן ויאללה למקלחת.
לפני 17 שנים. 16 בינואר 2007 בשעה 18:28