עוד לא בטוח... נראה...

אני חושב שהסימנים היו שם כבר אתמול.
התחיל בזה שלא נרדמתי כל הלילה וכשכבר כן זה היה בזרועותיה החסונות של מזוודת טישו.
גם לקח לי המון זמן להחליט שאני בכלל רוצה לצאת מהמיטה הבוקר אבל הצלחתי לשכנע את עצמי.
בעיקר בעזרתן האדיבה של הנעליים הקרועות שלי.
אז יצאתי וקניתי זוג נעליים גבוהות והלכתי לשוק.
לקח לי שעתיים בערך כי הסתובבתי בו ולא ראיתי כלום.
שזה לא הכי מדוייק כי ראיתי כל מיני דברים מוזרים, אני מניח שללעוס כדורים לפני שאתה מצחצח שיניים עשוי לגרום לכך.
היא התקשרה וזה נגמר.
כשחזרתי הביתה הבוס שלי התקשר ואמר שהוא שמע שהולכת להיות עוד סופה ושאל אם הכל בסדר עם הדירה ואם אני צריך עזרה.
כנראה שהוא באמת מקשיב לסיפורים קורעי הלב שלי לגבי המים שמטפטפים כאן וכאלה.
הגעתי הביתה וגירגרתי ג'ין כדי להרוג את החיידקים בגרון אבל נראה לי שהחיידקים האלה עמידים לג'ין.
ביום ראשון נקנה עראק.
ישנתי איזה חמש שעות והתעוררתי משתעל ועם כאב ראש.
אז אני לא הולך למסיבה וזה מעצבן ומעציב אותי.
החלטתי שלמרות החלודה אני מוכן.
עכשיו אני בדרך להיות חולה ולא הולך.
מתסכל.
לא היתה לי כביסה לקפל כדי להירגע ולא התחשק לי לסדר את הבית אז הלכתי לבשל.
הצלחתי לטגן קצת שניצלים וצ'יפס לפני שכאב הראש החליט שמספיק ושלא באמת הייתי רציני לגבי כוונות הבישול שלי.
מחר אכין מרק חומוס חריף.
נראה לחיידקי הגרון המאושרים שלי מה זה.
יש לי פפריקה חריפה בדיוק למצבים כאלה.
דיברתי עם חברה ואני מרגיש שלם יותר עם חלק מההחלטות שלקחתי בזמן האחרון.
לפעמים צריך זווית אחרת בשביל להבין שאתה עושה דברים בסדר.
אני הולך להתחפר בפוך.
מי יודע, אולי חתולת הלילה צודקת ולקרוא קצת יעשה לי טוב. לפחות בראש אם לא בגוף.