לפני 17 שנים. 12 בפברואר 2007 בשעה 18:26
אז גררתי את עצמי למקלחת ומשם לרופא.
מסתבר שיש לו אחות חדש.
האחות הסתכל על הילד והתחיל לתחקר אותי.
סיפרתי לו על השרשרת וידית הבלם ועל זה שהילד סוחב פחות בגלל זה.
"לא סוחב זה לא קשור, אתה יודע"
חליעעלהבפלהשוקולדבתוךהתהעםלימוןוכפיתטעימהבפניםגם
העולם הסתובב לי והרגשתי לחץ וקור וחום.
"תקשיב" אמרתי לו "זה שהוא זקן לא אומר שהוא לא סוחב"
האחות כנראה רגיל לתגובות רגשניות שכאלה כי הוא הסתכל עליי וגיחך עוד לפני שהתחלתי בכלל לדבר.
וככה נפרדתי מהילד והלכתי להצטלם.
שבעה צילומים בפוזות שונות ולא מגרות שבסופן הכאב בכתף חזר שוב לתת ללב העצלן שלי קצת קצב.
בתוך כל שינויי הפוזות שהצלם העביר אותי באחת מהפעמים לא התאפקתי וePx57vkg5zI
אבל התחת שלי לא מגולח וכנראה גם לא יהיה אז אני חושב שלא יצא לי הכי טוב.
חזרתי הביתה לעבוד רק כדי לגלות שמחר אני צריך להיות במקום בלי העוגיות ולהסביר להם על משהו שאני בכלל לא מבין בו.
טוב, מבין כן רק שבחיים לא עשיתי את זה.
טוב, כן עשיתי אבל פעם ואני לא זוכר, בסדר?
ישבתי לקרוא כמו משוגע ואני עדיין קורא.
הם לא הספיקו לסדר את הכל אז הילד יכנס לעוד טיפונת קוסמטיקה בשבוע הבא, אני מקווה.
אבל כשהסייח הזקן שלי יצא מהאורווה של הדוקטור
אלואים!
כשהוא יצא משם
אנחנו
התעופפנו לנו באיילון
וחזרנו בדרך הארוכה הביתה.
פאק!
הוא מגרגר אותי לחופשי, הילד הזה.
חזרתי הביתה לעוד ערימה של חומר שאני צריך לקרוא.
יש יומולדת לבוס שלי בשבוע הבא ואסור לי לספר לו על זה כי זו הפתעה.
כאילו שהוא לא מנחש.
קיבלתי היום טיגלט (טיגר בתחפושת של פיגלט), איגלט (אותו הדבר עם איה) ופוגלט (מסתבר שגם פו קרוס דרסר לא קטן) שהצטרפו לפויה (פו בתחפושת של איה) וכולם נתלו על הסלולרי החדש.
יש גם טוויטי בתחפושת של פרפר אבל אנחנו שונאים טוויטי.
היום הכנסתי אותו לתיקון קל.
את הסלולרי, לא טוויטי.
פחות משנה והוא המכשיר הרביעי שלי.
אני תוהה מה זה אומר לגביי.
מחר נתקשר לרופא לקבוע תור חדש, מסתבר שהיום שולחים את הצילומים בדואר אלקטרוני.
אז חיכיתי באולם הקבלה עד שהם יהיו מוכנים.
אז מה?
לא ידעתי שהם יודעים לשלוח במייל, באמת.
היתה שם טלוויזיה וראיתי את עינב גלילי.
יותר משנה בלי טלוויזיה למעט מקרים מעטים שאני לא מצליח להתחמק מהם.
בדרך הביתה פריס עשתה לי נעים באוזן שאפילו אנשים מסביב שמעו.
לא שמתי לב שאני שר עד שהילדה שלידי התחילה לבכות.
עוד תה ואני חוזר לקרוא.
